מעדותו של יעקב לאוב על המפגש עם אימו לאחר השחרור

מילות המפתח: ניצולי השואה
לאוב יעקב, יליד ינוביצה, פולין, 1925. בעדותו מתאר יעקב את המפגש עם אימו כשהוא חזר לעיירת הולדתו רק חצי שנה לאחר השחרור. /למידע מלא...

מעדותו של יוסף גוברין על התחושות הקשות שליוו אותו בימי השחרור הראשונים

מילות המפתח: ניצולי השואה
יוסף גוברין, יליד 1930, רומניה, גורש לגטאות ולמחנות בטרנסניסטריה, ושוחרר בידי הצבא האדום במרס 1944. "ההרס של המלחמה והיתמות שלי התגלו לעיני ביום הניצחון... יום הניצחון הזה נחרת בזכרוני עד היום כיום של... - לא יום של חג!"   /למידע מלא...

מעדותו של ישראל בני על שחרורו מהמחנה

מילות המפתח: ניצולי השואה
בני ישראל, יליד רומניה, 1931. בעדותו הוא מתאר את הימים הראשונים לאחר השחרור בהם היה מטופל בבית חולים. /למידע מלא...

מעדותה של מרים שטיינר על תחושת האובדן על בני המשפחה שלא שרדו את המלחמה

מילות המפתח: ניצולי השואה
שטיינר מרים ילידת 1929, הונגריה. בעדותה מתארת מרים את ימי המשבר שלאחר השחרור, בהם התחילו לקלוט את גודל האובדן.   /למידע מלא...

מעדותה של רות ווייל על הרצון לשכוח את חוויות השואה ולהמשיך הלאה

מילות המפתח: ניצולי השואה
וויל רות, ילידת גרמניה, 1923. בעדותה מסבירה רות למה לא יכלה לספר לאחר השחרור על קורותיה בתקופת השואה. /למידע מלא...

אכזבת הניצולים במחנות העקורים מהופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים

מילות המפתח: ניצולי השואה, ארגונים יהודיים, מחנות פליטים
הסיבה להופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים במחנות העקורים נעוצה בעובדה שכוחות בעלות-הברית סירבו להתיר לארגונים אזרחיים לפעול באזורי שליטתם, לפחות בשלושה או בארבעה החודשים הראשונים שלאחר השחרור. /למידע מלא...

על הקשיים בחיי היומיום של העקורים

מילות המפתח: ניצולי השואה, מחנות פליטים
דמותם של העקורים כפי שהצטיירה בעיני השליחים מן הארץ, שהגיעו למחנות כדי להתוודע אל שארית הפליטה ולתהות על קנקנה. /למידע מלא...

ראשית חדשה: שארית הפלטה כישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945

מילות המפתח: ניצולי השואה, זהות יהודית, ציונות ושואה, מחנות פליטים
המאמר דן בתפקידה של שארית הפלטה בעיצוב ההיסטוריה היהודית שלאחר השואה. מהמחקר עולה כי המחנות היוו מעין מודל של מעבר הדרגתי מאירופה לחיים חדשים בישראל ובאמריקה. הוא מראה כיצד נוצר במחנות מוקד של זהות זיכרון, נוצרה קהילת זיכרון. המאמר מצביע על המנגנון המיוחד והחד-פעמי שנוצר ב"חברה במעבר". במנגנון הזה – החל תהליך עיצובה המורכב של זהות לאומית יהודית חדשה, פוסט-שואתית. /למידע מלא...