פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - חזרה של מילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
חלק זה של המאמר עוסק בתופעה ספרותית של חזרה על מילה או שורש. סוקר סוגי חזרות בכל המקרא, ומביא מספר רב של דוגמאות תוך כדי ביאורן. /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - סדר המילים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
חלק זה של המאמר עוסק במשמעות של סדר המילים בריכוז פעלים או שמות ובשינוי בסדר המקובל. /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון של יחידות סיפוריות - סיפור אדניהו (מל"א א)

מילות המפתח: שלמה (המלך), תנ"ך כספרות
הפרק מנתח את סיפור המלכת שלמה בספר מלכים א' פרק א' לפי התבוננות בתופעה סגנונית אחת, מרכזית לסיפור אשר מטביעה עליו את חותמה. המחבר מראה כיצד הישיבה על כסא המלוכה בגלגוליה השונים מבטאת עניינים עיקריים במהלך הסיפור. /למידע מלא...

פרק ראשון : הסגנון של יחידות סיפוריות - נאום חושי (שמ"ב יז 13-7)

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אבשלום (בן דוד)
המחבר מנתח את נאומו של חושי (שמו"ב ב' י"ז 7-13), באופן שיטתי אשר דן במכלול התופעות הסגנוניות המצויות בסיפור. המחבר מראה כיצד עצתו של אחיתופל שהיתה טובה יותר מבחינה עניינית, סוכלה, ואילו עצת חושי אשר הוגשה בדרך טובה יותר מבחינה פסיכולוגית ורטורית, זכתה בהתמודדות. /למידע מלא...

מוטיב הבגד בספורי שאול ודוד

מילות המפתח: דוד (המלך), שאול (המלך), תנ"ך כספרות
בסיפורי שאול ודוד בספר שמואל משמש הבגד כמוטיב חשוב. דף המידע מפרט את הסיפורים שבהם מופיע ה"בגד" ועומד על המשמעות שמוסיפה חזרתו של המוטיב לסיפור. /למידע מלא...

לבחינת סוגו הספרותי של ספר איוב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. איוב
המאמר דן בסיווג הספרותי של ספר איוב. עיקר מאמרו הוא תגובה לטענתו של חוקר הספרות ויליאם וודבי, הטוען כי ספר איוב הוא קומדיה. אהרוני טוען כי לא רק שספר איוב אינו קומדיה, אלא שיש בו מאפיינים של טרגדיה קלאסית, ואף של דרמה. /למידע מלא...

המלך במבט אירוני : על תחבולותיו של המספר בסיפור בת שבע ועל שתי הפלגות

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד), אוריה החיתי
במאמר זה, העוסק בתיאוריות קריאה ספרותית, מציגים המחברים  את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1).  לטענתם, המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.    /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...