אברהם מכונן המונותיאיזם המוסרי

מילות המפתח: מוסר המקרא, מונותיאיזם, אברהם (אבינו)
המאמר מתאר את דרכו הרוחנית ואת דרכו הפיסית של אברהם ומציע כי המונותיאיזם אינה רק עניין תאולוגי אלא גם עניין מוסרי. ההתנתקות של אברהם ממערכת הדת הפוליתאיסטית היא גם התנתקות ממערכת מוסרית מסואבת והרסנית. אברהם הולך לארץ חדשה שהיא ארץ היעד, אבל היא גם ארץ חדשה במובן הרוחני, ובכך היא גם ארץ הייעוד.  /למידע מלא...

ביקורת פולחנית בספר מלכים מול ביקורת חברתית בספרי הנביאים: שתי דרכים ב"יראת ה'"

מילות המפתח: נבואה קלאסית, פילוסופיה מקראית, תנ"ך. מלכים
המאמר עומד על כך שהשוואת האידאולוגיה של ספר מלכים לאידאולוגיה של הנבואה מגלה שתי תפיסות של "יראת ה'". לפי ספר מלכים "יראת ה'" היא פולחן לה' לבדו. לפי דברי הנבואה "יראת ה'" כוללת בנוסף על הפולחן התנהגות חברתית ראויה. מחבר המאמר משער שהאינטרסים המעמדיים של השכבות השליטות עיצבו את תפיסתם התיאולוגית שאינה רואה בעושק הדלים חטא חמור. הנביאים מתחו בקורת חריפה על שכבה חברתית זו. /למידע מלא...

פירושה של קריאת שמע המקראית

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, קריאת שמע וברכותיה
המאמר עוסק בקריאת שמע וברצף הפסוקים בהמשכה (דב' ו 9-4), המהווים היום חלק מרכזי מהתפילה היהודית. המאמר בוחן את האפשרויות השונות להבין את ההצהרה: 'ה' אלוהינו ה' אחד', ובהמשך את ההנחיה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאדך'. כמו כן נבדקים הרעיונות האחרים המופיעים ביחידת הפסוקים: הוראת השינון לבנים, הטוטפות, המזוזות. המאמר נעזר בפירושים מסורתיים ומודרניים ובמדרשי חז"ל. יחידת הפסוקים נבחנת גם בהשוואה לקובץ פסוקים אחר מספר דברים המכיל רעיונות כמעט זהים (דב' יא 20-18).  /למידע מלא...

אהוד בן גרא (שופטים ג, יב-ל)

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, אהוד בן גרא
סיפורו של אהוד בן גרא הוא הסיפור הראשון בספר שופטים שבו שופט- מושיע גובר על מלך זר. הסיפור בנוי כרצף של תכסיסים אנושיים אך  מודגשת בו הישועה האלוהית.  /למידע מלא...

לשאלת חירותו של עובד ה' במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית
המאמר דן במושג החירות במקרא. במקרא יש פרדוקס - עם ישראל שוחרר על ידי אלוהים משעבוד מצרים ושועבד מיד על יד אלוהים עצמו. שאלת מהות החירות של העם מתחדדת לאור כמות ההגבלות והאיסורים המוטלים עליו. המאמר מראה שהאיסורים שבין אדם לחברו לא נועדו להגביל את חירותו של האדם, אלא נועדו לשמור על זכויותיו מפני חברו. לצד זה האיסורים הנוגעים לתחום יחסי אדם ואלוהים נועדו, לפי כותב המאמר, להדחיק יצרים שליליים ולאפשר את ניתובם לאפיקי התבטאות אחרים, הקשורים לתהליכי קדושה והתקדשות. המאמר מסכם שחברה השואפת לסדר ולצדק חייבת להטיל מגבלות על חירויות פרטיה.  /למידע מלא...

אמונת הייחוד המקראית : בין שתי תרבויות - ב

מילות המפתח: מיתוס, פילוסופיה מקראית
חלק זה של המאמר דן במיתוס ובמקורו מבחינה פילוסופית ואנתרופולוגית. לגבי המקרא קובע המאמר כי יש בו תפיסה מיתית של העולם עם חתירה לרציונליזציה. /למידע מלא...

על ההבדלים בין סיפורי הבריאה המקראיים והמיתוסים האזוריים

מילות המפתח: מיתוס, בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, מונותיאיזם
ההבדל בין סיפור הבריאה המקראי לסיפורי הבריאה במיתוסים הוא הבדל עקרוני שמקורו בהשקפה דתית שונה. סיפור הבריאה המקראי הוא מונותאיסטי. אין בו חבורה של אלים הנלחמים ביניהם אלא אל בורא אחד. דף המידע דן בהשקפה המונתאיסטית ובהשפעת תפיסה זו על חיי בני האדם. /למידע מלא...

צל, צלם, צלם אלוהים

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית
מהו צלם אלוהים? מכתבים שנמצאו בארכיונים של מלכי אשור מאירים באור חדש את המושג. דיון בממצאים ובמשמעותם לגבי תפיסת האדם במקרא. /למידע מלא...