עגלת עץ רתומה לשוורים, ממחנה גויי הים

מילות המפתח: פלשתים (עם קדום), מצרים, ארכיאולוגיה מקראית
קטע מתוך תבליט המתאר את קרב היבשה בין רעמסס השלישי לגויי הים. בתמונה עגלת עץ רתומה לשוורים. נראה שעגלות אלה שמשו בעיקר להובלת האוכלוסיה הבלתי לוחמת שנלוותה אל גויי הים בנדודיהם לאזור הקרבות. קטע גדול יותר מתוך תבליט זה ניתן לראות בספריה בפריט: קרב היבשה בין רעמסס השלישי לבין גויי הים. /למידע מלא...

פרה מניקה עגל

מילות המפתח: נבואה
לוחית שנהב, ארסלאן-טאש, סוריה, המאה השמינית לפני הספירה.
על הלוחית המוצגת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מתוארת פרה המחככת את אפה על גבו של עגלה בזמן שהוא יונק ממנה, כאשר ברקע תיאור של צמחיה. בצדי גופה של הפרה חתכים ועל צווארה מספר חריצים. עיניהם של הפרה והעגל היו משובצים באבני חן. בארסלאן-טאש נמצאו מספר ניכר של לוחיות עם תיאור זה, אשר הצטרפו לרצועת עיטור לרהיט אחד, כנראה מיטה. מוטיב הפרה המיניקה נפוץ בעיטורי שנהבים מתקופה זו, תיאור שהיה נפוץ כבר באלף השני לפני הספירה בתרבות החומרית כגון שנהבים וחותמות גליל מסוריה ובבל. נראה כי הסצינה המתוארת על גבי הלוחית חורגת מהתיאור של חיבת אם לבנה, אל דימוייהן של אלוהויות והקשר ביניהן. /למידע מלא...

הקרב הימי בין רעמסס השלישי לבין גויי הים ובכללם הפלשתים

מילות המפתח: פלשתים (עם קדום), מצרים, ארכיאולוגיה מקראית
תבליט מצרי המתאר את הקרב הימי בין רעמסס השלשי לבין גויי הים. בקרב משתתפות ארבע אוניות מצריות (שלוש משמאל ואחת מימין למטה) ומולן חמש אוניות  של גויי הים. המצרים מתקיפים את הפלישתים גם מתוך ספינותיהם וגם מן החוף על ידי קשתים. ידם של הפלישתים על התחתונה והם נהרגים או נלקחים בשבי על ידי המצרים. /למידע מלא...

חותם הנושא כתובת

מילות המפתח: חותמות וטביעות
חותם הנושא כתובת, יונתן. החותם עשוי  מאגאט (סוג של אבן קוורץ), נראה שמקורו של החותם בישראל או ביהודה,  ב 750-600 לפני הספירה.על גבי חותמו של יונתן, מתואר גריפון, בעל חיים מיתולוגי נפוץ באומנות תרבויות המזרח הקדום. בחלקו העליון של החותם ניתן לראות את השקע ממנו נקדח החור לכל אורכו. /למידע מלא...

חותם הגליל המתאר סצינת היאבקות

מילות המפתח: חותמות וטביעות, מסופוטמיה
חותם הגליל המתאר סצינת היאבקות, דרום מסופוטמיה, 2700 – 2500 לפני הספירה.
כתובת בכתב היתדות השומרי מצינת את שמו הפרטי של בעל החותם ואת עיסוקו, "אן-סא הבורסקאי" (מעבד העורות).
על גבי החותם סצינת היאבקות בין גיבור לאריות ובתווך חיה מקרינה (יעל, עז או איל). את הגיבור מזהים עם האל דומוזי (תמוז), אל רועה האחראי על העדרים. העדרים מייצגים את יושבי הערים, בני התרבות הנאבקים עם הטבע הפראי ואי הצדק, אותם מסמלים האריות. האל, הרועה שלהם, מגן עליהם במאבק זה. /למידע מלא...

שבר מצבה (אסטלה) נושאת כתובת של סרגון ב' מלך אשור

מילות המפתח: אשור, אסטלות, אשור (גלות), סרגון השני
הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות. בכתובת נזכרים אירועים שהתרחשו במהלך מסעו של סרגון ב', מלך אשור, למערב האימפריה בשנת 720 לפני הספירה, לשם דיכוי מרד כללי שפרץ באזור. בראש המרד עמדה ממלכת חמת, שבצפון סוריה, ונטלו בו חלק ממלכות נוספות בסוריה - ארץ ישראל, כולל ממלכת ישראל בה מלך הושע. המרד דוכא במהירות יחסית וכפועל יוצא מכך אף חוסלה ממלכת ישראל ותושביה הוגלו מזרחה (השווה מלכים ב' יז, א-ו). הכתובת מזכירה בין השאר את הגלייתם של לוחמים מצבא חמת וצירופם לשורות הצבא האשורי, וכן את הגלייתם של בני אשור שמרדו בסרגון והוגלו כעונש לחמת. נראה כי המצבה הוצבה באזור סוריה - ארץ ישראל לאחר מסעו של סרגון ב', להנצחת נצחונו בקרב. /למידע מלא...

מצבה (אסטלה) ניאו-חיתית המתארת אדם סוגד לפני אל

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, אשור, אסטלות, חתים (עם קדום)
מצבה זו, שנמצאה בצפון סוריה, עשויה מאבן בזלת ועליה חקוקה תמונה המתארת אדם הסוגד לפני אל הניצב על שור. האל מתואר כגבר מזוקן לבוש שמלה וחגור בחרב. על ראשו כתר קרניים שעליו גלגל החמה. ידו הימנית מורמת וידו השמאלית אוחזת טבעת וכנראה גם מטה. השור, סמל מובהק של עוצמה ופריון בתרבויות המזרח הקדום, משמש כמלווה של האל וכ"כלי התחבורה" שלו. השור מילא תפקיד מרכזי בפולחן הכנעני וזכור כמובן מקומם המרכזי של העגלים במקדשים שהקים ירבעם בן נבט בדן ובבית אל (מלכים א' יב, כח-כט). הגבר, שדמותו קטנה משמעותית ביחס לאל, לבוש שמלה ארוכה ועומד על גבי משטח כאשר ידו הימנית מורמת במחות סגידה כלפי האל. המצבה חקוקה בסגנון האמנותי הניאו-חיתי, האופייני לאזור צפון סוריה במאה התשיעית והמאה השמינית לפני הספירה, אך ניכרת בה גם השפעת הסגנון האשורי, במיוחד בתיאור דמות האל. /למידע מלא...

כדי אחסון שנמצאו בתל לכיש

מילות המפתח: תל לכיש, יהודה (ממלכה), מזרח קדום, ארכיאולוגיה מקראית, אשור, תנ"ך. מלכים, תנ"ך. ישעיהו
הכדים חתומים בחותמות רשמיות, שחלקן נשאו את הכתובות "למלך" או "חברון". כנראה שהחותמות המופיעות בהגדלה בתחתית התמונה נועדו לסמן מתי אוחסן המזון בכדים.
יש הסבורים, שהכדים היו חלק מהיערכות תושבי לכיש לקראת הפלישה האשורית בשנת 701 לפני הספירה. /למידע מלא...