מילות המפתח: פרשנות המקרא, תנ"ך. איוב
המאמר עוסק בהקדמה של ר' זרחיה בן יצחק בן שלתיאל ברצלוני, פרשן מקרא מימי הבניים, לפירושו לספר איוב. בהקדמה הוא מביא הוכחות לכך שאיוב הוא משל ולא ארע במציאות. כותב המאמר עומד על הבקורתיות של הפרשן החריגה על רקע תקופתו. /למידע מלא...

עיצוב מאורעות דור המבול בספר היובלים : המבול

מילות המפתח: פרשנות המקרא, ספרים חיצוניים. ספר היובלות, מבול (במקרא)
חלק זה של המאמר מציג את תיאור המבול בספר היובלים. המאמר דן בתיאור ומראה כיצד ספר היובלים מפרש את הכתוב המקראי במקומות שבהם יש קשיים וחוסר בהירות במקרא. בצד ה"פרשנות הטהורה" קימת גם "פרשנות ישומית"- הספר מעבד את סיפור המבול כך שיעביר מסרים שלמחבר הספר חשוב להעביר. /למידע מלא...

הכתובים המקבילים : סעיף 1 - הבעיה

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, ביקורת המקרא, תורת התעודות
חלק זה של המאמר מתאר את הבעיה של סיפורים מקבילים בבראשית. עניין זה מעיד על כך שהספר לא נכתב על ידי מחבר אחד וזהו הבסיס החשוב להשערת התעודות. /למידע מלא...

עיקול בנוסח תקופת המקרא?

מילות המפתח: משפט המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
שבר חרס שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במיצד חשביהו מספר את סיפורו של קוצר שבגדו נלקח ממנו כעונש על התבטלות בעבודה. /למידע מלא...

זרמים תיאולוגיים בספרות התורה

מילות המפתח: ביקורת המקרא, תנ"ך. תורה
המאמר סוקר את מקורות התורה השונים כפי שהוגדרו בחקר המקרא, ומתמקד בהבחנה בין המקור הכוהני (ס"כ) והמקור המשנה-תורתי (ס"ד). המאמר בוחן את המגמות השונות המשתקפות בחוקה של כל אחד מהמקורות, וקושר אותן לחוג שבו נוצרו המקורות: המקור הכהני- כהני המקדש. המקור המשנה תורתי- אנשי החצר במלכות חזקיהו ויאשיהו. /למידע מלא...

גישת חוקרי המקרא להתהוות התורה

מילות המפתח: ביקורת המקרא
דף המידע מתאר בקצרה את "שיטת המקורות", שיטה בחקר המקרא הרואה את הטקסט המקראי כמורכב ממספר מקורות קדומים. דף המידע מסביר את עיקרי הגישה ואת האופן שבו עוצבה התורה לפי גישה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה. /למידע מלא...