דמוקרטיה וביקורת שיפוטית

מילות המפתח: בית המשפט העליון, דמוקרטיה, אקטיביזם פוליטי, חוקה, ביקורת שיפוטית
המאמר דן במעמדו של בית-המשפט העליון בחברה הישראלית, תוך התייחסות לשתי טענות מרכזיות: הראשון- כי בעשורים האחרונים הפך בית המשפט העליון לגורם מרכזי בחיים הציבוריים בישראל, אשר מתווה את המדיניות של מדינת ישראל. השני - כי מוסד הביקורת השיפוטית הוא אנטי-דמוקרטי. המאמר דן גם בתפקידה של החוקה ותפקידה של הביקורת השיפוטית. /למידע מלא...

בית המשפט וההסדרה של ההליך הדמוקרטי

מילות המפתח: בית המשפט העליון, אקטיביזם פוליטי, ביקורת שיפוטית
המאמר סוקר את תהליך הווצרות אחד התפקידים המכריעים של בית המשפט במדינה מודרנית - הכרעת סיכסוכים בין אזרחים לרשויות השלטון ודן בשאלת גבולות הביקורת השיפוטית של בית המשפט. המאמר מתייחס לכשלים הטבועים בהליך הדמוקרטי, והצורך בהסדרת ההליך בעזרת ביקורת שיפוטית. /למידע מלא...

השטח האפור שבין לימוד והתנסות

מילות המפתח: דמוקרטיה, מערכת החינוך
הכותבת מציגה חמישה דגמים של דמוקרטיזציה בחינוך, מבית-הספר הרגיל שיש בו יומרה לחינוך לדמוקרטיה, דרך קהילת הנערים וכלה בדגמים רדיקליים. לכל דגם יתרונות וחסרונות. /למידע מלא...

חינוך, אזרחות ורב - תרבותיות

מילות המפתח: חינוך, דמוקרטיה, אזרחות
במאמר זה מציג הכותב את ייחודה של ישראל כמדינת לאום, המאופיינת ביסודות חזקים של שונות ורב תרבותיות. הוא מבקש לטעון כי החינוך לאזרחות ודמוקרטיה במדינה כזו אינו יכול להיות רב תרבותי ועליו לכלול יסודות ידע וערכים המשותפים לכלל הקבוצות, על מנת לבסס את הדמוקרטיה כמשטר וכאורח חיים ואת ההסכמה החברתית לגבי נחיצותה. הכותב מפרט במאמרו את שלושת הדרישות הקריטיות לדבריו, בחינוך לאזרחות ודמוקרטיה. /למידע מלא...

דמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה
דמוקרטיה היא סוג משטר. פרוש המלה דמוקרטיה הוא: שלטון העם. בדמוקרטיה החלטות מתקבלות על פי רצון הרוב. יחד עם זאת, בדמוקרטיה הרוב אינו יכול לפגוע בזכויות המיעוט.  /למידע מלא...

על הקשר בין דת לדמוקרטיה

מילות המפתח: דמוקרטיה, זהות ישראלית, דת ומדינה
כותב המאמר טוען כי קיים מתח מובנה בין דת, כל דת, לבין משטר דמוקרטי. בהקשר לישראל הוא מבקש לשלול את הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית במובן הדתי של היהדות. לגבי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית במובן הלאומי, סבור הכותב כי מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בעמדה של העדפה כלפי קבוצת לאום אחת, ועדיין להישאר דמוקרטיה. לדעת הכותב, כדי להיות מוגדרת בעתיד כדמוקרטיה וכמדינת כל אזרחיה, צריכה מדינת ישראל להכיר בשני קולקטיבים לאומיים –אחד יהודי-ישראלי והשני ערבי-פלסטיני. /למידע מלא...

דמוקרטיה עם ארבעה כתמים

מילות המפתח: דמוקרטיה, רוב ומיעוט
כותב המאמר מתייחס לגישה של פרופ' סמי סמוחה המגדירה את ישראל כ"דמוקרטיה אתנית".
הכותב, אינו מקבל את עמדתו של סמוחה, אך מציג את תפיסתו לפיה ישראל היא מדינה דמוקרטית הסובלת מארבעה "כתמים", המעיבים על המשטר והחברה בישראל ומציע פתרונות לטיפול בכתמים אלו. /למידע מלא...

האומה לפני המדינה

מילות המפתח: דמוקרטיה, לאומיות
הכותב, מגיב לעמדתו של פרופ' נויברגר לפיה, מדינת ישראל היא דמוקרטיה ליברלית עם "ארבעה כתמים".
הוא מבקש לטעון כי ישראל אינה דמוקרטיה ליברלית וכי עליה למצוא פתרונות ליחסיה עם המיעוט הערבי על מנת לשמר את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. /למידע מלא...