המחקר בתאי גזע עובריים של אדם לווה מראשית דרכו ‏בדיונים הנוגעים להבטים האתיים של עבודה בתאים, שבאופן ‏פוטנציאלי היו יכולים להתפתח לעובר ואחר-כך לאדם בוגר. ‏

השאלה הבסיסית ביותר היא מה מעמדו האתי ומהם זכויותיו ‏של עובר בן מספר ימים. נעיר כי גם בעניין זה יש המבחינים ‏בין עובר שנוצר באופן טבעי לבין עובר שנוצר בהפריית ‏מבחנה, שהשתרשותו ברחם דורשת התערבות רפואית ‏ישירה.‏

במדינות שבהן היו שאלות אלו רלוונטיות הוקמו ועדות אתיות ‏על מנת לעגן בחוקים ברורים את כללי המחקר בתאי גזע ‏עובריים. גורם נוסף שתרם לשיח הציבורי בנושא זה הוא הדת, ‏ובארצות שבהן ישנה זיקה ישירה בין חוקי הדת לחוקי המדינה ‏נקבעו חוקי המדינה על פי התפישה הדתית השלטת באותה ‏מדינה.‏

ניתן לחלק את החוקים שנחקקו במדינות השונות לארבע ‏רמות:‏

‎*‎ מדינות בהן קיים איסור מוחלט על כל מחקר בתאי ‏גזע עובריים מאדם: נורבגיה, אירלנד, אוסטריה, פולין ‏וברזיל.‏

‎*‎ מדינות בהן המחקר בתאי גזע עובריים מאדם מותר, ‏אך הוא מוגבל לתאים שמקורם בתאים שהופקו ‏מעוברים זה מכבר, וקיים איסור על הפקת תאים ‏מעוברים: גרמניה וארצות הברית (רק אם המחקר ‏נעשה במימון ממשלתי).‏

‎*‎ מדינות שבהן מותר להפיק תאי גזע עובריים ולחקור ‏אותם, אך רק מעוברים שנוצרו מלכתחילה לצורך ‏טיפולי פוריות : ישראל,יפן, קנדה, פינלנד, שוודיה, ‏סינגפור ואוסטרליה.‏

‎*‎ מדינות בהן מותר להפיק ולחקור תאי גזע עובריים ‏מעוברים שנוצרו לצורך טיפולי פוריות או למטרות ‏מחקר: אנגליה, ומעבדות מחקר בארצות הברית ‏שמסתמכות על כספי מימון פרטיים.‏

מבחינת התפישה הדתית קיימים הבדלים גדולים בין היהדות, ‏הנצרות והאיסלם בהתייחסותם לנושא.‏

השקפת היהדות: ההלכה היהודית מחלקת את שלבי ‏ההתפתחות של העובר לשישה שלבים, כאשר השלב הראשון ‏הוא ביצית מופרית טרם השרשתה ברחם והשלב האחרון הוא ‏כאשר ראש העובר יוצא מרחם אימו במהלך הלידה. רק בשלב ‏השישי מקבל העובר סטטוס של בן אנוש מלא, אך גם קודם ‏לכן יש לעובר זכויות לחיים ולכן אין לפגוע בו אלא בנסיבות ‏מיוחדות. אמנם מעמדו של עובר טרם השרשתו ברחם שונה ‏מאשר מעמדו לאחר ההשרשה, אך כל עוד יש לו פוטנציאל של ‏השתלה ברחם ולידה אין הבדל מהותי בין השמדתו של עובר ‏זה לבין השחתת הזרע האסורה על פי היהדות וזאת מכיוון ‏ששניהם נוגדים את מצוות פרו ורבו. מדברים אלה עולה ‏שמותר להשתמש בעובר טרם השרשתו ברחם ולנצלו לצורכי ‏מחקר רק אם דברים אלו נעשים למטרות פיקוח נפש (ואם זהו ‏המצב אז במקרים מסוימים ניתן גם להתיר יצירה-מראש של ‏עובר לצורכי מחקר שיכול לסייע בהצלת חיים). לאחר שהעובר ‏איבד את פוטנציאל השרשתו ברחם השימוש בו לצורכי מחקר מותר, ולכן לפי דעות מסוימות אם זוג הורים מחליט שלא ‏להשתיל חלק מהעוברים החוץ גופיים ברחם, הרי עובָּרים אלה ‏איבדו את הפוטנציאל שלהם להתפתח לבני אדם ולכן אין ‏מניעה מלהשתמש בהם לצורך המחקר בתאי גזע עובריים.‏

השקפת הנצרות: על פי ההשקפה הקתולית (בגרסתה ‏הקיצונית ביותר) קיומו של האדם מתחיל ברגע ההפריה וכבר ‏אז הוא נחשב כאדם בעל זכויות מלאות לחיים, ולכן אין להתיר ‏בשום מקרה לשים קץ לחייו במטרה להפיק תאי גזע עובריים, ‏גם אם הדבר נעשה למטרות רפואיות. לפי הכנסייה הקתולית, ‏גם הפריות חוץ גופיות אסורות מכיוון שהם מסתיימות בעוברים ‏‏"עודפים" ולכן גם המקור שממנו מופקים תאי הגזע העובריים ‏הוא פסול. ‏‏ ‏

השקפת האיסלאם: האיסלאם מתיר שימוש בעובָּרים למטרות ‏של מחקר רפואי כל עוד התהליך מתרחש לפני שהעובר מקבל ‏את נשמתו, דהיינו מהיום הארבעים לאחר ההפריה ולכן ‏האיסלאם מתיר מחקר בתאי גזע עובריים כל עוד זה נעשה ‏מתוך מטרה לשפר את בריאותו של האדם.‏

דיון מקיף וממצה לגבי ההבטים האתיים של המחקר בתאי ‏גזע עובריים מאדם ניתן למצוא באתר:
http://stwww.weizmann.ac.il/bioethics/index-h.html
‏על פי אתר זה גם הוצגו ההשקפות של הדתות השונות.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok