הומניזם ופנומנולוגיה
שני מושגים מרכיבים את שמה של הגישה ההומניסטית פנומנולוגית: הומניזם ופנומנולוגיה.
 |
הנחותיו הבסיסיות של רוג'רס |
האדם אדון לגורלו ומכוון את חייו לקראת הגשמה עצמית. כיוון שכך, ברור כי הסביבה קובעת פחות את התנהגות האדם. יתר על כן, האדם אקטיבי (פעיל), אינו מופעל על-ידי דחפיו, ויש לו חופש בחירה. יצר לב האדם טוב מנעוריו (הומניזם).
רוג'רס שם את הדגש על החוויה הסובייקטיבית (פנומנולוגיה) של כל אדם, שהיא תוצאה של עולמו הפנימי, של עברו, של דעותיו ושל ערכיו. כל החוויות הסובייקטיביות של האדם יוצרות את עולמו הפנימי, והוא, למעשה, המציאות של אותו האדם. הפעילות וההתנהגות של האדם הן תגובה לפירוש האישי שלו, כלומר - לתפיסה האישית שלו את העולם.
כיוון שאחת מהנחות היסוד של רוג'רס היא הסובייקטיביות בראיית העולם, הוא טוען גם שציפיות האדם לעתיד הם חלק מהתפיסה הסובייקטיבית של ההווה.
ההנחה האחרונה בגישתו ההומניסטית פנומנולוגית של רוג'רס היא ההתייחסות לאדם השלם. תפיסה זאת - התפיסה ההוליסטית - גורסת כי האדם הוא ישות אחת, ולא ניתן להבין את האישיות שלו באמצעות ניתוח חלקים של התנהגותו. בניתוח אישיות יש להתייחס לחוויה השלמה ולפירוש הסובייקטיבי שלה, כפי שהאדם החווה אותה מפרש.
קראו עוד:
אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית (פריט זה)
אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית : העצמי
אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית : האדם השלם
