|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה וארכיאולוגיה > העת העתיקה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל החל ב-1925 במערות נחל עמוד. למרבית הפליאה פסחו הארכיאולוגים על מערת עמוד. רק בשנת 1961 משהגיעה קבוצת ארכיאולוגים יפנים לאתר התגלתה המערה כאתר ארכיאולוגי בעל חשיבות פרהיסטורית. החפירות בנחל עמוד נפסקו ב-1964 והתחדשו לאחר כשלושים שנה בידי משלחת בניהולו של פרופ' יואל רק. מטבע הדברים, חידושה של חפירה שנפסקה לפני 30 שנה אינו משימה קלה כלל וכלל. העבודה באתר, גם כך, היא איטית ומייגעת. היא כוללת מדידות מפורטות, מיפוי מדויק ותלת ממדי של כל כלי האבן ושברי עצמות בעלי החיים ובחינת החתכים, על מנת לנסות ולהבין את סדר התרחשות המאורעות. פענוחם של התהליכים המביאים להתהוותן של מערות הוא משימה קשה כשלעצמה, שכן אלה מורכבים ודינמיים. בעמוד, משום אופייה המיוחד של המערה, היתה המשימה קשה במיוחד. לשמחתנו, נשאו מאמצינו פרי. הימצאותם של נתזי צור ושברי עצם שרופים, שהמשלחת היפנית כלל לא דיווחה על קיומם, אפשרה לנו לתארך את השכבות הפלאוליתיות באמצעות טכניקה מיוחדת וחדישה הקרויה תרמולומינציה** המשתמשת בצור שרוף כחומר הבדיקה. תאריכים ראשוניים שהושגו עד כה על ידי הפיזיקאית Helen Valladas מ-CNRS שבצרפת, מצביעים על כך שגילן של השכבות הפלאוליתיות הצעירות ביותר במערת עמוד הוא 50-60 אלף שנה. מאחר שנראה כי רצף השכבות באתר הצטבר באופן מהיר יחסית, אין לצפות שהשכבות התחתונות תהיינה עתיקות מהן בצורה ניכרת. בהחלט ניתן אפוא לומר כי האתר מתוארך לתקופת הפלאולית התיכון, ולא בגבול שבין הפלאולית התיכון והעליון. עמוד 1, שנחשף מתוך שכבה שהיא על גג רצף שכבות הפלאולית התיכון, הוא מבחינה גיאולוגית, האדם הנאנדרתלי הצעיר ביותר בלבנט. כיום ידועים תאריכים של שני אתרים בישראל שבהם נמצאו שרידי אדם מודרני (הומו ספיינס) ושני אתרי נאנדרתלים (הומו נאנדרתלנסיס). לאור זאת, התמונה שמתקבלת מציגה חפיפה מסוימת, חלקית בלבד, בין זמן קיומן של שתי הקבוצות באזורנו. התאריכים ממערת עמוד עוזרים לנו גם לשחזר את סביבתו הטבעית הקדומה של האתר. לפני כ-70 אלף שנה, היה עמק השבר הסורי אפריקאי בישראל מכוסה באגם מלוח גדול ממדים – אגם הלשון. הוא השתרע מאזור הכינרת בצפון ועד לחצבה בדרום. חופיו, בתקופות בהן מפלס המים היה גבוה, נמצאו לא הרחק ממערת עמוד, ברום של 180 מטר מתחת לפני הים. בדומה לניקוזו היום, התנקז נחל עמוד הקדום לתוך האגם, אולם קרקעית האפיק היתה גבוהה מכפי שהיא בהווה, כך שהמערה היתה קרובה יותר למים. שרידי היונקים הגדולים שנחשפו באתר, מלמדים כי בסביבתו הקרובה היה מגוון של מקומות חיות. הארכיאוזואולוגית רבקה רבינוביץ זיהתה בין שברי עצמות בעלי החיים שרידי צבי, שרידי קרנף ומספר קליפות של ביצי יענים שניצודו בשטחים פתוחים של ערבות עשב, שרידי איילים וחזירי בר שניצודו באזורים מיוערים. מגוון פאוניסטי שכזה באתר, אכן מצביע על כך שבתקופת היישוב במערה, היה האזור כנראה עשיר ומגוון הרבה יותר מכפי שהוא כיום. למדנו כי קריסת הגג התרחשה במהלך תקופת הפלאולית התיכון במהלך קיומו של היישוב באתר. בעקבות האירוע הזה החלו לפעול תהליכי ארוזיה. לאחר שהתייבש אגם הלשון לפני כ-20 אלף שנים, התחפר נחל עמוד והעמיק את ערוצו כשהוא מותיר את המערה "תלויה" על מצוק זקוף גבוה מעליו. הירידה הדרסטית בגובה קרקעית האפיק הגבירה את תהליכי הארוזיה במערה. אלה הובילו לקטימת חלקו המזרחי של האתר. החומר השרוף מצביע בבירור על כך שאש בערה באתר כשהיה מיושב. באתר נאנדרתלי אחר – מערת כבארה אשר בכרמל, הותירו המוקדים רצף שכבות מרשימות של אפר לבן ורצועות כהות, עשירות בחומר אורגני. הרצועות המתחלפות לסרוגין, של סדימנט מלוכד וחומר אפור שחור במערת עמוד, מייצגות אף הן שרידי מוקדים. כאן, בכל אופן, הזמן החולף ותהליכי הרס מתקדמים, הופכים אותם לפחות מרשימים למראה מאלו שבמערת כבארה. ואכן, אנליזה מיקרוסקופית מדוקדקת של דגימות סדימנט, שדגם הסדימנטולוג יובל גורן, אישרה את הפירוש שנתנו לאותן שכבות. החתך הגיאולוגי של מערת עמוד, כמו זה של מערת כבארה, אכן מייצג רצף של מוקדים. השימוש של המוקדים בכבארה היה ייחודי, אולם השימוש במוקדים גדולים היה, ללא ספק, חלק אינטגרלי מהרפרטואר ההתנהגותי של הנאנדרתלים בלבנט. מציאות זו אינה שונה מזו של האדם המודרני (הומו ספיינס) בן אותה התקופה, שכן שרידי מוקדים נמצאו גם במערת הקפיצה (קפזה) שליד נצרת. המערה הזאת מפורסמת בזכות שרידיו של הומו ספיינס קדום שנמצאו בה. תעשיית כלי האבן במערת עמוד משתבצת גם היא בתוך הפרמטרים של התעשיות המוסטריות המשותפים לשתי הקבוצות, אם כי בטכניקות הייצור ובמורפולוגיה, היא דומה למכלולים בכבארה (מערה שאף בה נמצאו נאנדרתלים), הרבה יותר מאשר לחומר ממערת קפזה. כאן אנו חוזרים לשאלת דייריה הקדומים של מערת עמוד-אדם נאנדרתלי או הומו ספנייס? במהלך עונת החפירות השנייה (1992), נתגלו שרידי גולגולתו של הומיניד. חפירה זהירה שארכה למעלה משבוע, חשפה שלד זעיר של תינוק בן 10 חודשים. הוא נמצא שוכב על צדו הימני בכוך קטן, שבקיר המערה הצפוני, ישירות על סלע האם. הפרט שזכה לכינוי עמוד 7 אינו שלם, לצערנו. חלקים מגולגולתו היו חסרים וחלק ניכר מעצמות גופו נמצאו שבורות – עצמות האגן, הגפיים ועצמות השכמה. לעומת זה, הלסת התחתונה, חוליות עמוד השדרה והצלעות נשתמרו באופן טוב למדיי. גם עצמות האצבעות של כף היד וכף הרגל נחשפו בשלמותן במיקומן האנטומי הנכון. להפתעתנו, אפילו עצם זעירה, אחת מתוך שלוש העצמות שבתוך חלל האוזן, שרדה בשלמותה. לכל המאוכזבים ממצב השתמרותו של השלד, מן הראוי שנדגיש עד כמה שפר מזלנו לחשוף ממצא כה עדין, שכן עצמות כה דקות ועדינות של פרט כל כך צעיר, יכלו הרי להינזק בקלות לפני שהיה סיפק בידינו לזהותן בכלל. כמו במקרה של עמוד 1, גם כאן ניזוקו עצמות הפנים באופן משמעותי. אולם לתינוק מעמוד היו שלוש תכונות חשובות אחרות, שעזרו לנו לשבצו בתוך קבוצת הנאנדרתלים הקלסיים: העדר הסנטר הוא תכונה המשותפת להומינידים אחרים שאינם הומו ספיינס. הנקב הגדול (foramen magnum), אותו נקב גדול בבסיסה של הגולגולת, המאפשר את החיבור בין מוח הגולגולת לבין מוח השדרה, הוא בעל צורה אובלית מובהקת. נראה כי התכונה הזאת בולטת יותר אצל תינוקות נאנדרתלים בהשוואה לפרטים בוגרים, אולם בשני המקרים הצורה הזאת שונה מאוד מזאת של הפורמן מגנום המעוגל, המאפיין את האדם המודרני, הן זה החי כיום והן הקדום בן זמנו של הנאנדרתלי. תכונה שלישית באה לידי ביטוי בחלקה הפנימי של עצם הלסת התחתונה, שם אחד משרירי הלעיסה הותיר סימני היאחזות מסיביים על העצם. התכונה הזאת נצפתה גם אצל נאנדרתלים בוגרים, הן בלבנט והן באירופה, אולם כמעט שאינה קיימת אצל האדם המודרני או אצל הומינידים נכחדים אחרים. עובדה חשובה היא, שתכונות אנטומיות כה מובהקות, באות לידי ביטוי בשלד של תינוק כל כך צעיר. בעבר הוצע, שתכונות נאנדרתליות מסוימות, מקורן לא היה גנטי, אלא ביטוי של תגובה לאינטראקציות עם הסביבה, המתפתח במהלך חייו של הפרט. עמוד 7, בהיותו פרט צעיר מאוד, מפריך למעשה טיעונים שכאלה. מקורן של התכונות שפורטו הוא ללא ספק גנטי, ואנחנו מתייחסים אליהן כאל תכונות ספציפיות למין (species specific). הן מצביעות על כך (עם תכונות אחרות באזורים אנטומיים שלא השתמרו בעמוד 7 או בעמוד 1), שהנאנדרתלים אכן היו מין נבדל מהומו ספיינס. ככאלה, הגנים המיוחדים להם, אינם מיוצגים במאגר הגנטי שלנו היום.*** התינוק נקבר במכוון על ידי אנשים שרצו להגן על השלד מצבועים ובעלי חיים אחרים שפקדו את המערה בעת שהיתה ריקה מאדם. אם לא כן, היו עצמותיו המתפוררות מפוזרות על פני כל שטח האתר וסיכויינו למוצאן היו באמת אפסיים. יתרה מכך, התינוק נקבר עם "מנחת קבורה" – לסת עליונה של אייל נמצאה מונחת על עצם האגם שלו. מנחה לא מרשימה אמנם, אך בעלת משמעות גדולה, שכן אפילו היא מצביעה על כך שהתנהגות סימבולית כבר באה לידי ביטוי. את צניעותה של המנחה צריך כמובן להעריך לאור התרבות החומרית הפשוטה מאוד של אותם הימים. מנחות קבורה דומות נמצאו במערת קפזה, שם הונחו קרני יחמור על חזה של ילד, ובמערת הגדי (טחול) בנחל מערות שבכרמל נמצאה לסת תחתונה של חזיר עם שלד של אדם מבוגר. מעניינת העובדה, כי בשני המקרים האחרונים השלדים שייכים להומו ספיינס, בעוד שעמוד 7 הוא למעשה הנאנדרתלי הראשון בלבנט שהתגלה קבור עם מנחה. ייתכן שחלק מחידות מערת עמוד נפתרו במחקר הנוכחי, אולם בד בבד שאלות חדשות עולות על פני השטח: הבדלים ביולוגיים בין שתי האוכלוסיות בלבנט (זו של הומו ספיינס וזו של האדם הנאנדרתלי), ניכרים בלי צל של ספק. ואולם, בה בעת יש נקודות דמיון רבות בהתנהגותם ובדפוס המחשבה. אלה באות לידי ביטוי בשרידים החומריים שנחשפו באתרים השונים. בפני הארכיאולוגים והאנתרופולוגים עומדת כעת השאלה המסקרנת: מה מקורן של נקודות הדמיון והשוני האלה, וכיצד הן השפיעו על האבולוציה התרבותית של האנושות המודרנית. * מוסטרי – תרבות של כלי אבן שהתגלתה לראשונה באתר בשם מוסטייה בצרפת. הכלים המוסטריים שימשו את האדם בתקופת הפלאולית התיכון לפני כ-30-100 אלף שנה. ** תרמולומינציה – זהירה עקב חימום של כליצור וחרס. *** יש כאלה שלא רואים בנאנדרתל (H. neanderthalensis) מין נפרד אלא ת-מין של המין הומו ספיינס (H. sapiens). הדבר בא לידי ביטוי בשם שהם נותנים לנאנדרתל – הומו ספיינס נאנדרתלנזיס. ולנו, האנשים המודרניים על כל הגזעים שלנו היום, הם קוראים הומו ספיינס ספיינס (h.s. sapiens).זו בפירוש לא עמדתם של כותבי שורות אלה.
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |