פרה היא הנקבה של הפר, השור. הפרה הצעירה נקראת עגלה.
הפרה נותנת חלב, ושימשה לעבודות אדמה.
דינים נקבעו בתורה ביחס לפרה אדומה אשר שימשה בפולחן לטיהור טמאים (במדבר יט); על עגלה ערופה – הקשורה לאחריות הקהילה למת שנמצא בגבולותיה (דברים כב); או ביחס לדיני קורבנות (במדבר ז 3; בראשית טו 9 – עגלה משולשת רומזת לגיל הקורבן).
השירה המקראית משתמשת בדימויים הכוללים את הפרה, כגון בחזון השלום העולמי לאחרית הימים: "ופרה ודוב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן" (ישעיהו יא 7) ;
ככינוי גנאי לנשים עשירות ומפוטמות "שמעו הדבר הזה פרות הבשן" (עמוס ד 1);
כמטאפורה ליחסי עם ישראל וה', כיחסי האיכר ופרתו: "כי כפרה סוררה סרר ישראל, עתה ירעם ה' ככבש במרחב" (הושע ד 16), "ואפרים עגלה מלומדה אוהבתי לדוש…" (הושע י 11).
