 |
יכולת פוריות |
השינוי החשוב ביותר שמתחולל בגיל ההתבגרות הוא התפתחות יכולת הפוריות: מילדים בעצמנו אנו הופכים להיות מסוגלים להוליד ילדים משלנו, וכך גם כל בעלי החיים שמתרבים ב
רבייה זוויגית - גופם מבשיל ומוכן להעמיד צאצאים. תנאי הכרחי לפוריות הוא ייצורם של
תאי מין בשלים -
ביציות אצל הנקבות, ו
תאי זרע אצל הזכרים.
|
בנים - יצירת תאי זרע |
בגיל ההתבגרות חלים שינויים בתפקודה של
מערכת הרבייה הזכרית.
כאשר הבנים מגיעים לגיל 13 לערך, הם מתחילים לייצר תאי מין - תאי זרע הנקראים גם "זרעונים". היווצרותם כרוכה בחלוקה מיוחדת של תאים שנקראת "מיוזה" או
"חלוקת הפחתה". בסופה של החלוקה נוצר תא הזרע המכיל רק מחצית מ
החומר התורשתי שבתא הרגיל. אצל הבנים, בניגוד לבנות, כל תהליך הייצור של תאי המין מתחיל בתקופת ההתבגרות.
בכל יום נוצרים בגופו של גבר בוגר מאות מיליוני תאי זרע. הם נוצרים ב
אשכים, אלא שתאי הזרע נוצרים במצב בלתי בשל. הבשלתם מתרחשת מחוץ לאשכים, בתוך צינור ארוך ומפותל המכונה בשם
יותרת האשך (אפידידימיס). אם ניישר צינור זה, יגיע ארכו ל- 4-6 מטרים! ביותרת האשך הזרעונים מאוחסנים עד לזמן שייפלטו מהגוף. אז הם משתחררים מן "המחסן" לתוך מערכת צינורות, שמסתיימת בצינור ה
שופכה המוביל אותם אל מחוץ לגוף.
תאי הזרע נפלטים אל מחוץ לגוף כתגובה לגירוי מיני. תוך כדי מסע הזרע מיותרת האשך אל מחוץ לגוף מצטרפות לזרעונים הפרשות מ
בלוטות שונות, וכך נוצר "נוזל הזרע". תפקידו - ליצור את הסביבה המימית המתאימה לתנועת הזרע מגוף הזכר החוצה ובתוך גוף הנקבה.
מידע נוסף בפריט
הפריה, תת פריט - הפריה פנימית.
תאי הזרע של הגבר אינם יכולים להיווצר בטמפרטורת הגוף, ולכן מצויים אשכי הזכר מחוץ לגופו, בתוך שק האשכים. במקום זה שוררת טמפרטורה הנמוכה בשתי מעלות לערך מזו שבתוך הגוף.
האשכים מתפתחים אמנם בתוך חלל הבטן של ה
עובר, אך כחודשיים לפני ה
לידה הם משנים את מיקומם ומחליקים מהבטן לתוך שק האשכים המצוי מחוץ לגוף. במקרים נדירים אין האשכים עוברים לשק האשכים, ואם לא ניתן טיפול רפואי, הגבר לא יוכל לייצר תאי זרע, ויהיה
עקר.
|
בנות - המחזור החודשי |
הפעם הראשונה שנערה מקבלת את הווסת היא מאורע חשוב בחייה - זהו הסימן המבשר את השינוי בפוריות שלה. הדבר קורה בין גיל 10 לגיל 16 לערך.
מה קורה במערכת הרבייה שלה?
כאשר הנערה נעשית פורייה, מתפתחים בשחלותיה תאי מין בשלים הנקראים "תאי ביצה" או "ביציות". בניגוד לזכר, נולדת הנקבה עם כל תאי המין שלה - 400 אלף ביציות. במשך שנים ארוכות הן שרויות בתרדמה עמוקה, כל אחת ארוזה בתוך שק שנקרא "זקיק".
ואז, בתקופת ההתבגרות, בהשפעת הורמונים שונים הן מתעוררות. לא כולן ביחד - אחת לחודש מבשילה ביצית אחת בתחילה, הזקיק שעוטף את הביצית גדל, והביצית נדחפת לכיוון דופן השחלה. הביצית עוברת סדרת חלוקות המכונה "מיוזה" או "חלוקת הפחתה". בסופה של המיוזה מכילה הביצית רק מחצית מהחומר התורשתי של תא רגיל. בשלב הבא, הזקיק פוקע, והביצית משתחררת מהשחלה החוצה. שחרור זה מכונה ביוץ. הביצית נקלטת על ידי החצוצרה ונודדת דרכה לעבר הרחם. מאחור נשאר הזקיק, שהופך מעתה למבנה בשם "הגופיף הצהוב".
בינתיים, בהשפעת הורמונים שונים, מתפתחת בדפנות הרחם שכבה רירית עבה. אם הביצית נפגשה עם תא זרע, והתרחשה הפריה, הביצית המופרית נשתלת ברירית הרחם ומתפתחת לעובר. אך בדרך כלל לא מתרחשת הפריה, ואז השכבה הרירית של הרחם מתפרקת ומופרשת אל מחוץ לגוף דרך הנרתיק. זוהי הווסת. כעבור כחמישה ימים שוב מתחיל לגדול זקיק אחד בשחלה, והמחזור מתחיל מחדש.
המחזור נמשך כ- 28 ימים, ומכאן שמו - המחזור החודשי. אצל מתבגרות הופעת הווסת בלתי סדירה לעתים קרובות, אך היא מסתדרת עם הזמן. המחזורים נמשכים עד לגיל 45 או 50, ואחר כך האישה כבר לא פורייה.
מידע נוסף בפריט הורמונים בתקופת ההתבגרות.
