העצמות אצל העובר הן רכות מאוד. הן עשויות מסחוס ולא מהחומר הגרמי, הקשה, המצוי בעצמות המבוגר. העצמות גדלות בזכות גדילת הסחוס המצוי בהן והחומר הגרמי שוקע בהדרגה בסחוס החדש שנוצר וכך העצם מתארכת. כשהחומר הקשה מחליף את כל הסחוס, אז הגיעו העצמות לגודלן הסופי.
עצמות שונות מגיעות לגודלן הסופי בגיל שונה. העצמות הארוכות של הרגליים והידיים מגיעות לגודלן הסופי בגיל 16 בממוצע אצל בנות ובגיל 18 בממוצע אצל בנים.
החלק הסחוסי שממשיך את גדילת העצמות נמצא בצואר העצם. ראש העצם מתגרם קודם וגוף העצם מתגרם קודם אך צואר העצם הנקרא גם מטאפיזה מתארך במהלך הילדות והנעורים. בצילום רנטגן רואים את העצם הגרמית אך לא רואים את הסחוס ולכן נראה כאילו העצם נפסקת באזורי המטאפיזה.
גודל המטאפיזה מצביע על גיל העצמות. אם המטאפיזה רחבה זהו סימן לכך שיש פוטנציאל גדילה ניכר וגיל העצמות הוא צעיר. אם המטאפיזה כבר כמעט סגורה סימן שפוטנציאל הגדילה הוא קטן וגיל העצמות הוא מבוגר.
במילים אחרות - כאשר הכמות גדולה, סימן שאנחנו עתידים לגדול הרבה. מעט סחוס - פירושו, שכמעט גמרנו לגדול.
כשאומרים שגיל העצמות של ילדה בת 14 מתאים לילדה בת 16, הכוונה היא שרוב הסחוס כבר נעלם, ושהעצמות לא יגדלו עוד.
לעומת זאת, כאשר גיל העצמות של ילד בן 13 מתאים לילד בן 10, הרי שגם אם היום קוראים לו "קטנצ'יק", יש סיכוי גדול שהוא עוד יגבה.