האשה - "עובדת", או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882)

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מעמד האישה
המאמר בוחן את מקומה של האשה בתקופת העלייה הראשונה בשני תחומים: העבודה החקלאית ועיצוב החינוך העברי לאומי. /למידע מלא...

האשה - "עובדת", או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : א. נשים במשק החקלאי

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מעמד האישה
המשק החקלאי בתקופת העלייה הראשונה היה "בבעלות" גברית. רק מיעוט מהנשים בעלייה הראשונה עסקו בעבודה חקלאית וזאת בניגוד לנשות הטמפלרים. במאמר מופיעים מספר הסברים: היעדר רקע חקלאי, הצורך לטפל במשפחה בתנאים קשים והנטייה הכללית של אנשי העלייה הראשונה להעסיק פועלים ערבים.  /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ב. נשים כשותפות בחינוך העברי לאומי

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
בתקופת העליה הראשונה היה לנשים תפקיד משמעותי בהנחלת השפה ויותר מכך בתחום החינוך והההוראה, וזאת בניגוד למעמדן השולי בתחום החקלאות. החידוש של בני העלייה הראשונה היה פיתוח חינוך עברי לאומי לבנות ושילובן של נשים כמורות וגננות וכחברות שוות זכויות בהסתדרות המורים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ג. הדיון על זכות הנשים להשתתף בהסתדרות הארצישראלית

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מעמד האישה, זכות בחירה
כינוס הכנסיה הארצישראלית בזכרון יעקב בשנת 1903 עורר מחלוקת על זכותן של נשים להשתתף בארגון לבחור ולהיבחר. השקפות העולם השונות של המתדיינים היו כולן מעוגנות במסורת היהודית וכל המתדיינים, גם השוללים את זכותן להשתתף בהסתדרות, הביעו הערכה רבה לנשים . ההכרעה נגד שיקפה את הרצון להגיע לשיתוף פעולה עם היישוב היישן על חשבון מעמדן של הנשים. /למידע מלא...

האשה - "עובדת" , או "חברה" במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1903-1882) : ד. נשים "עובדות" ו"חברות" במפעל התחייה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, תחיית הלשון העברית, מעמד האישה
מעמדה של האשה בעלייה הראשונה מבטא את המתח שהיה קיים ביישוב בין שמרנות למסורת. מסקנת המאמר היא שבתחום החינוך העברי הלאומי היו הנשים "חברות" שוות זכויות וזכו להערכה רבה על תרומתן לחינוך הילדים ולהנחלת הלשון העברית, אבל בשאר התחומים הוכרו רק כ"עובדות" בעבודת התחייה הלאומית. /למידע מלא...

דוד בן - גוריון

מילות המפתח: עלייה שנייה, בן-גוריון, דוד, פועלי ציון
תיאור פעילותו של דוד בן גוריון מעלייתו לארץ ישראל ב- 1906 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. המאמר סוקר את דרכו של בן גוריון במפלגת פועלי ציון, עמדותיו ביחס ל'ישוב הישן' ולממלכה העות'מאנית, יחסיו עם חברי 'השומר' והתהליך שעבר מפועל למנהיג מדיני. /למידע מלא...

יצחק בן - צבי

מילות המפתח: בן צבי, יצחק, נשיאות, פועלי ציון
תולדות חייו של יצחק בן צבי, פעילותו במסגרת "פועלי ציון" והעימותים הרעיוניים שרווחו בקרב פועלי ציון בראשית המאה ה- 20. המאמר מתאר את קשריו של יצחק בן צבי עם בר בורוכוב, את יחסיו עם דוד בן גוריון ואת התמורות האידיאולוגיות שחלו במשנתו בעקבות מהפכת התורכים הצעירים ופרוץ מלחמת העולם הראשונה. /למידע מלא...

הוויכוח במפלגות הפועלים הארצישראליות על הגיוס ל'גדוד העברי'

מילות המפתח: גדודים עבריים, מלחמת העולם הראשונה, פועלי ציון, הפועל הצעיר
ניתוח המחלוקת ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה על הגיוס לגדודים העבריים. פרופ' זאב צחור חולק על התפיסה המקובלת שלפיה הוויכוח תאם את החלוקה הפוליטית בין "פועלי ציון" התומכים לבין "הפועל הצעיר" המתנגדים. בקרב פועלי ציון היו חילוקי דעות שכמעט ויצרו קרע בינם לבין חברי ארגון "השומר" שתמכו בהתנדבות לגדוד. לטענת צחור מפלגת "הפועל הצעיר" לא הביעה התנגדות עקרונית להתנדבות לגדוד העברי אלא ביקשה להמתין עד לבירור עמדתה של התנועה הציונית.    /למידע מלא...