פך אורפאוס

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק), כלי חרס עתיקים
פך מעוטר שנתגלה במגידו. גובה – 20 ס"מ. תארוך: מאה יא' לפנה"ס, תקופה בה חדרו הפלישתים לארץ ישראל  /למידע מלא...

לוחית שנהב ממגידו-משתה ניצחון

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
בארמון הכנעני במגידו נתגלתה לוחית שנהב עליה חרותה תמונת משתה נצחון לכבוד נסיך כנעני. השנהב, חומר יקר שהובא במיוחד לארץ, עובד במקום ונראה שהחריתה נעשתה במגידו. לוחית השנהב שמשה ככל הנראה כשיבוץ ברהיט, יתכן בכסא המלכותי.
אורך: 26 ס"מ. רוחב: 4 ס"מ.  תארוך: מאה יד' – יג' לפני סה"נ.   /למידע מלא...

תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
"השער הכנעני" המשוחזר בתל מגידו,  שער הכניסה אל העיר מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ). /למידע מלא...

תל חצור

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, חצור (יישוב עתיק)
תל חצור הוא אתר ארכיאולוגי חשוב מתקופת המקרא. חצור שגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפני סה"נ בקירוב) ובתקופה הישראלית ( מאה 9 לפנה"ס) . במקרא מכונה חצור "ראש כל הממלכות" (יהושע יא 10). לחצור היה מעמד בין לאומי והיו לה קשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה, מהם נשלחו אליה כמויות ניכרות של בדיל לתעשיית הברונזה.  /למידע מלא...

מבקרים באתר תל מגידו

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
בתל מגידו נמצא אסם תבואה עגול גדול מתקופת המלוכה. מגידו הייתה עיר מנהל ובאסם נאספו תבואות שנלקחו כמס מתושבי האיזור. /למידע מלא...

ראש אלה מקיטמית

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית, פסלונים
ראש אלה עם שלוש קרניים נתגלה בקיטמית (כ – 10 ק"מ מדרום לערד), במבנה פולחני. גובה – 12 ס"מ. רוחב – 9 ס"מ. תארוך - סוף מאה ז' - תחילת מאה ו' לפני סה"נ . ראש האלה נתגלה במבנה פולחני אֱדומי, באזור הבמה, יחד עם למעלה מ 200 צלמיות וחפצי פולחן אחרים. /למידע מלא...

ציור קיר מקבר בני חסן

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, ציורי קיר, לבוש (מקרא)
תמשיח מקברו של פקיד מצרי, חנומ-חותפ, בבני חסן במצרים המתוארך ל 1900 לפנה"ס. בציור נראית שיירת סוחרים שמיים הבאה למצרים, בהם גברים ונשים לבושים בכותנות צבעוניות ומטלטליהם לצידם. תמשיח הקיר המצוי היום במוזיאון הבריטי. /למידע מלא...

מנהרת מים מהמאה ה 9 לפנה"ס, מגידו.

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק)
האזור בו שוכנת מגידו אינו עשיר במים. כבר בתקופות קדומות היה צורך קיומי למצוא פתרון לבעיית המים, בעיקר בשעת מצור. במגידו נעשה מאמץ הנדסי מרשים כדי לפתור את בעיית המים. כפי הנראה בימיו של המלך אחאב נבנתה בעיר מערכת מים שהובילה אל המעיין באמצעות מנהרה תת קרקעית. אל המנהרה ירדה מערכת מדרגות מתוך העיר.  מפעל המים המרשים הוא עדות לחשיבותה של מגידו כמרכז צבאי ומנהלי מהגדולים ביותר בעת העתיקה בארץ ישראל.  /למידע מלא...