תגובת היהודים בארצות המזרח על המדיניות האנטישמית בגרמניה : ב. ממחאה לחרם

מילות המפתח: נאציזם, קשרים בין קהילות יהודיות בתפוצות, יהודי מצרים
הזעם בקרב קהילות המזרח כלפי המשטר הנאצי בגלל צעדיו נגד יהודי גרמניה החל לקבל, מחודש אפריל 1933, צורה של התארגנות אקטיבית, שהציבה לה למטרה ליזום פעולות נגד אינטרסים גרמניים ולהביך את נציגי גרמניה במקום. במאמר דוגמאות לדאגה שעוררה ההתארגנות היהודית אצל הנציגים הדיפלומטיים הגרמניים במצרים, בלבנון ובסוריה. /למידע מלא...

תגובת היהודים בארצות המזרח על המדיניות האנטישמית בגרמניה : ג. בקיעים בחזית

מילות המפתח: נאציזם, קשרים בין קהילות יהודיות בתפוצות, יהודי מצרים
המאמר מתאר את המערכה היהודית האנטי-גרמנית בקהילות היהודיות במזרח התיכון בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. במערכה זו הסתמן רפיון לקראת אמצע שנת 1934 בשל מספר גורמים: מעורבותם של השלטונות המקומיים, היפגעותם של אינטרסים כלכליים לאומיים במצרים, והתעוררות לאומית עויינת של הערבים כלפי היהודים בשאלת א"י. לכך יש להוסיף את הפיצול בהנהגה היהודית שארגנה את החרם היהודי על סחורות גרמניות.  /למידע מלא...

צמיחתה של הציונות

מילות המפתח: ציונות, לאומיות יהודית, אמנסיפציה (יהודים), תקופת ההשכלה, תנועות לאומיות
בכל שנות גלותו שמר העם היהודי על זיקה עמוקה לארץ ישראל, אך אותה זיקה לא תורגמה למעשים.
על הסיבות שהובילו לצמיחתה של התנועה הציונית דווקא במאה ה-19. /למידע מלא...

ראשיתה של הציונות כתנועה חברתית: ביל"ו

מילות המפתח: חבת ציון, ביל"ו (תנועה), תנועות לאומיות
המאמר בוחן את דרכה של ביל"ו כתנועה לאומית ואת הזיקה בינה לבין תנועת חיבת ציון. במאמר השוואה בין ביל"ו לתנועת עם עולם שקראה להגר לארה"ב וניתוח ההשפעה שהייתה לזרם המדיני ולזרם המעשי על ביל"ו. /למידע מלא...

בין פטיש הלאומנות לסדן הציוני

מילות המפתח: קרן קיימת לישראל, ארגונים ציוניים, יהודי סוריה, תנועות לאומיות, יהודי לבנון
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו בסוריה ובלבנון בתי ספר ותנועות נוער ציוניים והם היו הבסיס לפעילות של הקרנות הלאומיות בשנות העשרים. הפעילות הציונית הייתה כרוכה בסכנה על רקע התפתחות התנועות הלאומיות הערביות. /למידע מלא...

תנועה לאומית

מילות המפתח: תנועות לאומיות
תנועה המבטאת נאמנות ללאום (nation) ומבקשת להביא לעצמאות מדינית ולריבּוֹנוּת. התנועה הלאומית של עם כלשהו מתבססת על היסודות המשותפים של בני העם: זיכרונות היסטוריים, שפה, טריטוריה, תרבות. /למידע מלא...

ישראל

מילות המפתח: עיתונות יהודית, יהודי מצרים
עיתון ציוני שיצא לאור בקהיר בשנים 1939-1920. הגיליון הראשון של העיתון יצא לאור בפסח, טו בניסן תר"פ - 2 באפריל 1920, והוא חדל להופיע ערב מלחמת העולם השנייה. העיתון יצא לאור בשלוש שפות – ערבית, צרפתית ועברית - וכך קיווה מייסדו , אלבר מּוציִרי, לפנות אל קהלים מגוונים: יהודים ולא-יהודים. המהדורה הערבית של העיתון חדלה להופיע בשנת 1934. /למידע מלא...

ד"ר אלבר מוצירי (1933-1868)

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, פרשת דרייפוס, יהודי מצרים
בן לאחת המשפחות המכובדות והעשירות במצרים, שעסקה בבנקאות. למד רפואה בפריז בתקופת משפט דרייפוס והשתתף במאבק הציבורי לזיכויו של דרייפוס. משפט דרייפוס נחשב לחוויה מעצבת בחייו - הוא נחשף לגילויי האנטישמיות המודרנית וגם להתעוררות הלאומיות היהודית. בפריז נפגש עם מכס נורדאו וגם עם הרצל. בשובו לקהיר פעל לשיפור בתי הספר היהודיים ולהחדרת העברית כשפת לימוד. הרבה להרצות לפני בני הקהילה על הציונות. ב- 1912 עלה לארץ ישראל, נשא לאישה את מתילדה (בת למשפחת מאני מחברון) והתכוון להשתקע בארץ. ב- 1913 הגיע למצרים כדי להשתתף בהקמת "הוועד הציוני המרכזי במצרים" ובשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לא יכלו בני הזוג לחזור לארץ ישראל. במצרים ייסד את העיתון "ישראל", ולאחר מותו המשיכה רעייתו להוציא את העיתון לאור .  /למידע מלא...