עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות : ה. אחרית היוונית היהודית וכתביה

מילות המפתח: יוסף בן מתתיהו, יהדות והלניזם, פילון האלכסנדרוני
לאחר חורבן הבית התגברו הלכי רוח לאומיים ויהודי אלכסנדריה ומצרים ויתרו על שאיפותיהם להיקלט בחברה היוונית. כתוצאה מכך נעלמה כמעט לחלוטין היצירה היהודית הכתובה בשפה היוונית למעט מה ששימרו אבות הכנסייה הנוצרית. המסקנה של הכותב היא שהיהדות והיוונות, למרות שהיו השפעות הדדיות, לא נפגשו. /למידע מלא...

הסטראוטיפ היהודי וגלגוליו ההיסטוריים

מילות המפתח: אנטישמיות, יהדות ונצרות
על השנאה האנטי-יהודית, אשר ינקה את הלגיטימציה שלה מתורתה ומפעולותיה של הכנסיה הנוצרית. /למידע מלא...

פולחן האישיות

מילות המפתח: אנטישמיות, היטלר, אדולף, נאציזם
המאמר בוחן את דמותו של הפירר (מנהיג) של גרמניה הנאצית, אדולף היטלר, ואת הרקע להפיכתו של היטלר מדמות מציאותית לאל מיתולוגי. /למידע מלא...

חוקי הגזע באיטליה הפשיסטית, 1938

מילות המפתח: אנטישמיות, איטליה, גזענות
תמצית חוקי הגזע באיטליה הפשיסטית כפי שהתקבלו ע"י המועצה הפשיסטית הגדולה של איטליה ב- 6 באוקטובר 1938. /למידע מלא...

על מצב יהודי פולין לאחר כניסת הצבא הגרמני

מילות המפתח: אנטישמיות, פרעות
מתוך יומנו של ההסטוריון היהודי עמנואל רינגלבלום - על מצב היהודים בפולין לאחר כניסת הצבא הגרמני לפולין 1939- חורף 1940. /למידע מלא...

יהדות ויוונות בארץ - ישראל במאות השלישית והשנייה לפנה"ס

מילות המפתח: יוונים בארץ-ישראל, יהדות והלניזם
תהליך ההתיוונות בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית התבטא בהתיישבות של יוונים וייסוד ערים ומושבות צבאיות, בהתפשטות השימוש בלשוןן היוונית ובהפיכת ערים בארץ ישראל לפולייס יווניות. במאמר הבחנה בקצב ההתיוונות בין מקומות שונים ודוגמאות מתחום היצירה הרוחנית ההלניסטית. המאמר דן גם בהפיכתה של ירושלים לפוליס והתפקיד שמילא מנלאוס בתהליך זה. /למידע מלא...

השפעות מלחמת העולם השנייה : הקהילות היהודיות בזמן המלחמה

מילות המפתח: אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה
תיאור גורלם של היהודים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון במלחמת העולם השנייה. במיוחד קשה היה מצבם של יהודי אלג'יר שנהנו מאז 1870 מאזרחות צרפתית ועם הקמתו של משטר וישי חלו עליהם החוקים האנטישמיים. גם גורלם של יהודי לוב היה קשה. לעומת זאת השפעת המלחמה על היהודים במזרח התיכון הייתה מועטה יחסית למעט ה"פרהוד" בעיראק ב- 1941. /למידע מלא...

מדיניות השמדה: תשובות ושאלות חדשות בתולדות השואה

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם
המאמר בוחן את הגישות הקיימות בהיסטוריוגרפיה הגרמנית ביחס לרצח היהודים. השאלה העומדת במרכז הדיון היא מה היה משקלה של האנטישמיות בחברה הגרמנית בתקופת ויימאר ובשנות ה- 30, ומה הייתה הזיקה בין האנטישמיות לבין נימוקים "תועלתניים", פוליטיים וכלכליים. העולה מן המחקרים השונים הוא שהשמדת היהודים לא היה תוצאה של שאיפת רצח קולקטיבית אלא אדישות של החברה הגרמנית ביחס לגורלם של היהודים וחסך בנורמות מוסריות. מבחינה זו האחראים להשמדה לא היו רק מבצעי הרצח בפועל. /למידע מלא...