התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : נבואת אד (הדד) לזמרי-לים ונבואת נתן לדויד

מילות המפתח: מארי (יישוב עתיק), דוד (המלך), נתן (הנביא)
חלק זה של המאמר משווה בין נבואת נתן לדוד בשמואל ב' פרק ז' לבין תעודה נבואית ממארי. בתעודה הנבואית מבטיח הנביא בשם האל למלך זמרי - לים על המשך שושלתו כשושלת מלוכה נבחרת. נבואת נתן מכוננת ברית בין ה' לבית דוד ומבטיחה קיום שושלת המלוכה . /למידע מלא...

התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : הפקעת המלוכה בידי האל והעברתה לאחר

מילות המפתח: מארי (יישוב עתיק), שאול (המלך), שלמה (המלך), מנהיגות במקרא
חלק זה של המאמר דן ברעיון של הפקעת מלוכה ממלך אחד על ידי האל והעברתה לאדם אחר. עניין זה חוזר במקרא בין שאול לדוד ובין שלמה לירבעם. במארי נמצאו תעודות שיש להן הקבלה לעניין זה. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

סיפור הכישלון בעי והמסגרת הספרותית של יהושע א-יא

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, עי (עיר מקראית)
מאמר זה דן בסיפור כישלון הכיבוש בעי (יהושע ז, א-ט) כחלק מהיחידה הספרותית של יהושע א-י"א. ביחידה זו ניכרת מגמת עריכה של תאור כיבוש הארץ כמלחמת ה' . סיפור הכשלון בעי מנותח במאמר כחלק ממגמה זו. על פי המאמר, גם ללא מעילת עכן, ניתן לראות בסיפור הסבר לכישלון הראשון ולהצלחה השנייה : הכיבוש הראשון נכשל משום שנבע מתחושת ביטחון ביכולת הצבאית האנושית. הקרב השני הצליח משום שהיה מלחמת ה' לישראל. /למידע מלא...