ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

סיפור הכישלון בעי והמסגרת הספרותית של יהושע א-יא

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, עי (עיר מקראית)
מאמר זה דן בסיפור כישלון הכיבוש בעי (יהושע ז, א-ט) כחלק מהיחידה הספרותית של יהושע א-י"א. ביחידה זו ניכרת מגמת עריכה של תאור כיבוש הארץ כמלחמת ה' . סיפור הכשלון בעי מנותח במאמר כחלק ממגמה זו. על פי המאמר, גם ללא מעילת עכן, ניתן לראות בסיפור הסבר לכישלון הראשון ולהצלחה השנייה : הכיבוש הראשון נכשל משום שנבע מתחושת ביטחון ביכולת הצבאית האנושית. הקרב השני הצליח משום שהיה מלחמת ה' לישראל. /למידע מלא...

דרכים שונות של הורשת הארץ במקרא

מילות המפתח: תנ"ך. שופטים, התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע
המאמר דן במסורת הבטחת הארץ ובמסורות ירושת הארץ. על-פי המסורות הללו ניתן למיין ארבע דרכים שונות בתהליך רכישת הבעלות על ארץ: כיבוש בחרב; הכשרת חבלי ארץ לא מיושבים להתנחלות; קניית קרקעות בכסף; רכישת בעלות על אזורים בארץ באמצעות בריתות. העיקרית ביניהן היא הכיבוש בחרב של חבל ארץ מיד תושביו והפיכתו לנחלת הכובש, אם על-ידי החרמת כל תושביו (כדרך שמתואר בספר יהושע י' 40; י"א 11, 12, 14); או על-ידי שעבודם למס עובד (יהושע ט"ז 10; מלכים א ט' 21).  /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...

הכיבוש ושאלת הארץ הנשארת

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע
בספר יהושע שתי תפיסות עיקריות לגבי כיבוש הארץ בידי יהושע. לפי סיפורי הכיבוש (פרקים א-יב) יהושע כבש את כל הארץ. בספר הנחלות (פרקים יג-כא) יש בנוסף על התפיסה הזו גם עדויות על כך שלא כל הארץ נכבשה והיו שטחים בשלטון כנעני המכונים "הארץ הנשארת" (בדומה לשופטים א'). /למידע מלא...