נתן אלתרמן

נתן אלתרמן, משורר ישראלי. כתב גם מחזות, סיפורים לילדים ועסק גם בתרגום.

תולדות חיים

נתן אלתרמן נולד בוורשה בשנת 1910 ונפטר בשנת 1970.

עלה ארצה בשנת 1925. את חינוכו היהודי קיבל מבית אבא. אביו היה מראשוני המנהלים של גני ילדים. בתחילה בפולין, אחר כך בארץ. האב כתב ספרי הדרכה לגנים, ספריו נשאו אופי ציוני. בבית אלתרמן הקפידו לדבר עברית רהוטה. בארץ למד אלתרמן בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בסיום לימודיו נסע לצרפת ושם למד אגרונומיה, אם כי מעולם לא עסק במקצוע זה.

יצירתו

נתן אלתרמן היה משורר שהתייחס ישירות לתרבות הישראלית. החל מ- 1934 הוא פרסם בעיתון "הארץ" ומשנת 1943 פרסם בעיתון "דבר" טורים פוליטיים. קדמו להם טורים פוליטיים אחרים, אותם פרסם תחת השם "נקודת השקפה" ואחר כך תחת השם "רגעים".

ב- 1943 אלתרמן כרת ברית עם תנועת העבודה, ברית שנמשכת עד 1967. בשנה זו הוא עבר לכתוב ב"מעריב" והפך לאחד מדובריה של ארץ ישראל השלמה.

הוא מצא דרך מיוחדת להתמודד עם לחץ המציאות הפוליטית ומפצל את שירתו לכמה אגפים: שירה, שהשפעה סימבוליסטית נכרת בה. שירה ללא מעורבות ישירה למציאות, ללא שימוש במילים לועזיות או במקומות קונקרטיים. שירה מופשטת, מסומלת ומוגבהת.

אגף אחר היא שירה קלה, פזמונים הומוריסטיים, סאטירות.

אגף נוסף בשירתו היה – תגובה למאורעות הימים, שירים שפורסמו ב"טור השביעי". אלתרמן לא חתם על יצירות אלה בשמו המלא, אלא "נתן א." כאילו מדובר בשתי פרסונות שונות.

הוא כתב ב"מעריב" בטור שנקרא "החוט המשולש" עד יום מותו בשנת 1970.

אלתרמן היה משורר מאוד מעורב, הוא היה הפובליציסט המשפיע ביותר בתרבות הישראלית. הוא ליווה את התרבות הישראלית במאורעות קטנים וגדולים. הליווי השירי הפוליטי הבולט ביותר היה בתחום ההעפלה, כך גם לגבי הקמת המדינה בשיר שאולי מוכר לציבור יותר מכל שיריו "מגש הכסף".

מתוך "מגש הכסף"

"…והארץ תשקוט. עין שמים אודמת
תעמעם לאיטה
על גבולות עשנים…
ואומה תעמוד- קרועת לב אך נושמת…-"

אלתרמן היה גדול הפזמונאים של דורו. בפזמוניו הוא שילב ישן וחדש, עברית עם שפות זרות, רומנטיקה בשילוב מחלות וצרות. דוגמה טובה לכך, הוא השיר "קונצרטינה וגיטרה".

אלתרמן כתב את השיר המפורסם, שלימים הפך שיר ערש "לילה לילה".

מתוך "לילה לילה"

"לילה, לילה , הרוח עוברת,
לילה, לילה, הומה הצמרת.
לילה, לילה, כוכב מזמר.
נומי, נומי, כבי את הנר."

הפזמון מתוך "כלניות"

"כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חנניות"

אלתרמן קנה את פרסומו החל משנת 1938 עם פרסום ספרו המצליח "כוכבים בחוץ". הספר חולל מהפכה בשירה העברית החדשה. בספר זה השירים כתובים בחריזה ובמשקל. שירים מאוד מוסיקליים והרמוניים. קובץ זה היה מיוחד בתקופה. השירה שנכתבה אז הייתה שירה המתייחסת למציאות המודרנית, ואילו אלתרמן כתב על עובר אורח, על איילת ועל עיר רחוקה. לכאורה ללא ציון זמן, ללא התייחסות למלחמה ולמציאות הקשה של אותם ימים. בשירתו הייתה השפעה רבה משירת ימי הביניים בסגנון הקישוט האומנותי, השפעה מהמצלול של השירה הצרפתית של התקופה (שונסונים).

מתוך: "עוד חוזר הניגון"

"עוד חוזר הניגון שזנחת לשוא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים לך, עובר –אורח".

בשנת 1941 פרסם אלתרמן את הספר "שמחת עניים". זהו אחד מהספרים החידתיים ביותר בספרות העברית המודרנית. הספר הוא בעל שבעה פרקים ויש בניהם קשר. למרות שהמשורר מפזר רמיזות לקשר שבין הפרקים, זהו כתב חידה קשה לפענוח. הספר שוזר סיפור לכל אורכו, ובו עיר שנמצאת במצור. בעיר ישנה אישה שאיבדה את בעלה. הבעל המת שב אליה ומתקיים בניהם קשר קשה לניתוק, קשר של אהבה נצחית.

ספרים

"כוכבים בחוץ", "שמחת עניים", "שירי מכות מצרים", "עיר היונה".
שירים שנכתבו בעיתונים ב"טור השביעי" נקבצו בשני ספרים הנושאים את השם "הטור השביעי".

מחזות

"כנרת, כנרת", "פונדק הרוחות", "משפט פיתגורס".

יצירות לילדים

"האפרוח העשירי", "ספר התיבה המזמרת".

אלתרמן תרגם יצירות קלאסיות מאנגלית ומצרפתית. הוא תרגם מחזות של שיקספיר וכן מחזות של מולייר שפורסמו בשלושה קבצים.

עוד על נתן אלתרמן