משורר רומי, חי בשנים 43 לפני הספירה עד 17 לספירה הנוצרית. יצירתו הראשונה, "האהבה", הפכה אותו למשורר מן השורה הראשונה בקרב משוררי רומא. שירת האהבה שכתב הגיעה לשיאה בחיבורו "אמנות האהבה", הכולל מעין מדריך לאמנויות האהבה והמזימה לנשים ולגברים. המשורר מצייר בכישרון רב, הגובל לעתים בסאטירה, את החיים ברומא על קלות דעתם, וההפקרות הנפוצה בהם. יצירה זו טבועה בחותמו האישי של המשורר אולי יותר מכל יצירה אחרת שכתב, והיא מבטאת ביקורת על הז'אנר הספרותי הדידקטי כמו גם חשיפה של ההידרדרות המוסרית ברומא. למרות ששירים אלה שיקפו מצבים ידועים ושכיחים בחברה הרומית בת הזמן, הם עוררו יחס שלילי בחוגים השמרניים והיוו חלק מן הסיבות להגליית המשורר מרומא לעיר המרוחקת טומיס, בפקודת הקיסר אוגוסטוס, בשנה השמינית לספירה. במקום נידח זה העביר את שארית ימיו.

לשיא אמנותו הגיע אובידיוס ב"מטמורפוזות". באפוס זה כינס המשורר סיפורים מיתולוגיים רבים במסגרת פיוטית אחידה, ויצר שלשלת כרונולוגית מימי בריאת העולם ועד ימי יוליוס קיסר. האפוס נקרא כך מכיוון שהדבר המאחד את סיפוריו הוא שינוי הצורות: תוהו ובוהו הופך לסדר, גיבורים מחליפים צורתם לבעלי חיים או לדוממים.

מעבר לשליטתו המופלאה של אובידיוס בטכניקות השיריות, חשיבותו העצומה נובעת מן התובנות האנושיות הדקות שבשיריו.
תרגומי ספריו לעברית: מטמורפוזות, אהבים.