 |
ארון הברית וגלגוליו |
עמים במזרח הקדום נהגו לאחסן לוחות שנכתבו עליהם חוזים ובריתות בתיבה מיוחדת שהייתה ממוקמת במקדש, מתחת לפסל האל.
הארון נזכר במקרא בכמה כינויים: ארון הברית; ארון העדות; ארון ה'; הֲדוֹם רגלי אלוהינו.
הארון, שנבנה במדבר בידי בצלאל, על פי הוראות מדויקות שניתנו למשה במעמד הר סיני, ליווה את עם ישראל בדרכו במדבר. הוא נישא בידי בני ישראל כאשר הקיפו את חומות יריחו, ועם הכניסה לארץ שיכנו אותו בשילֹה, שהפכה למרכז פולחני ולמקום עלייה לרגל.
בארון הברית ששבו הפלישתים בקרב אֶבֶן הָעֶזֶר היו מונחים לוחות הברית. הוא עבר ממקדש פלישתי אחד למשנהו – בין אשדוד לגת ולעקרון, ובכל מקום גרם מגֵפות קשות. לאחר שבעה חדשים החליטו הפלישתים להחזירו לעם ישראל בצירוף מתנות.
דרכו של הארון בחזרה לעם ישראל, נישא על עגלה הרתומה לשתי פרות עלות שצעדו היישר לעבר בית שמש – נתפסת כנס. אך גם בחוזרו אל עם ישראל אין הארון מביא ברכה; אנשי בית שמש מתו במגֵפה קשה. אחר כך עבר הארון לקרית יערים, שם הוא שוהה עשרים שנה.
נראה שלאורך תקופת פעלו של שמואל לא שימש הארון כמוקד פולחני. בימי שאול נזכר הארון פעם אחת, כששאול נעזר בו כדי לגלות שיונתן נעלם משדה הקרב.
לימים יעלה דוד את הארון לירושלים בירתו. אבל גם באירוע זה לא הייתה השמחה שלמה: מי שנגע בארון – מת, ואילו מיכל בת שאול לעגה לדוד על שהוא מכרכר ומפזז לפני הארון. הארון שכן באוהל ליד מעיין הגיחון עד שבנה שלמה המלך את בית המקדש, ואז הוצב הארון בקודש הקודשים שבמקדש.
ומאז – מה קרה לארון?
רבות האגדות הקושרות כובשים שונים של ירושלים שלקחו את הארון, החביאו אותו והוא מחכה עדיין למי שימצא אותו... (ראו סיפור אינדיאנה ג'ונס הידוע...)
|
אֲרוֹן בְּרִית-ה' צְבָאוֹת |
התואר "צבאות" בביטוי אֲרוֹן בְּרִית-ה' צְבָאוֹת (שמ"א א ד, 4) מצביע על תפקידו הצבאי של הארון. הכתוב בפרק סותר את הרעיון שלארון יש השפעה מאגית, על טבעית, כלשהי על מהלך הקרב, ובעזרתו כביכול מושג ניצחון, שכֵּן אין בכוחו של הארון להושיע את העם כאשר מנהיגיו מפגינים התנהגות כמו זו של בני עלי. מסיבה זו גם העם הוּבַס, וגם הארון נלקח בשבי.
