בשנת 1880 נתגלתה באקראי כתובת חקוקה על הסלע בכתב עברי עתיק, המתארת את השלב האחרון בחציבת הנקבה. הכתובת הוכנה ככל הנראה ככתובת הנצחה של מפעל המים, לא כתוב בה מי יזם את המפעל כפי שאנו מוצאים בכתובות דומות מחוץ לישראל. על פי הכתוב במקרא במלכים ב, כ, נראה כי האחראי למפעל הבניה הזה הוא חזקיהו המלך שהכין את ירושלים, בה קיים מחסור במים למצור ממושך במלחמתו נגד אשור לקראת 701 לפני סה"נ. הנקבה אפשרה העברת מים ממעין הגיחון, שמחוץ לחומות העיר ושיכול היה להפגע על ידי האשורים, אל תוך העיר פנימה מתחת לאדמה תעלה הנסתרת מעיני האויב.
הכתובת מתארת את מפעל החציבה המיוחד הזה בו החלו לחצוב משני הכיוונים אחד לקראת השני וממחישה את הרגע בו נפגשו החוצבים.
תאור מפעלי המים של חזקיהו מוזכרים גם בספר ישעיהו, כב, ט וכן גם בדברי הימים ב, לב,ל.