הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ישעיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אשור
מכון מופ"ת


תקציר
דף המידע מתאר שתי כתובות חשובות המהוות עדות למסע סנחריב בשנת 701לפנה"ס. כתובת השילוח היא כתובת עברית שנמצאה בנקבת השילוח בעיר דוד בירושלים. העברת מי המעיין בנקבה הייתה חלק מההכנות של חזקיהו למסע הענישה של סנחריב נגד ירושלים. מצבת סנחריב היא כתובת אשורית שמתארת את מסע סנחריב ליהודה ולפלשת באופן מפורט.



כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא : כתובת השילוח ומצבת סנחריב
מחברים: יוסף ניצן; ד"ר יהושפט נבו


אירוע מרכזי בחיי ירושלים בימי בית ראשון היה מצור סנחריב על ירושלים. כמה דורות לפני כן, בימי עוזיהו מלך יהודה וירבעם בן יואש מלך ישראל, שררו יחסי שלום בין יהודה לישראל, והם השכילו להשתלט יחד על אימפריה רחבת ידיים. אולם אימפריה זו הלכה והתמוטטה בגלי הכיבוש האשורי בשנים 734 ו-722 לפנה"ס, שבהן גלתה ממלכת ישראל.

בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור על ממלכת יהודה ושם מצור על ירושלים.

בואו של סנחריב לירושלים מתואר במל"ב יח, יג-יד; בישעיהו י, כח-לב; ושם לו, א. לפי התיאורים, הצבא האשורי בא לירושלים בשני גלים, האחד מצפון והשני מדרום. באנאלים האשוריים מתואר המצור של סנחריב על ירושלים בכתובתו המפורסמת: "ואשר לחזקיהו היהודי שלא נכנע לעולי, על 46 עריו הבצורות, ערי חומה, ועל הערים הקטנות לאין מספר סביבותיהם, שמתי מצור ולכדתי אותן. בסוללות כבושות, בכרים מוגשים, בהסתערות חיל רגליים... 150, 200 נפש, קטן וגדול איש ואשה. סוסים, פרשים, חמורים, גמלים, בקר וצאן עד אין מספר הוצאתי לי מתוכן ומניתי עם שללי, ואותו כלאתי בתוך ירושלים עיר מלכותו כצפור בכלוב".

חזקיהו, שמרד באשור, הכין את ירושלים למצור באמצעות נקבת השילוח המפורסמת שסיפקה מים לעיר בעתות מצור. בדבה"ב לב, ב-ד, מסופר שחזקיהו סתם את מי המעיינות אשר מחוץ לעיר והעבירם לעיר דוד כדי שמלכי אשור לא ימצאו מים בבואם (שם ל). מעשיו של חזקיהו מתועדים בכתובת השילוח שנמצאה במוצא הנקבה בשנת 1880 לספירה. הכתובת מתארת את העובדה שהחציבה התבצעה משני כיוונים והחוצבים נפגשו באמצע. אורכה של הנקבה שנחצבה מתחת לעיר דוד כדי להעביר את המים את ברכת השילוח הוא 553 מ' בקו אוויר של 320 מ'.

חוקרים נתנו את דעתם לשאלה כיצד הצליחו החופרים להיפגש ומדוע הנקבה מפותלת כל כך. בכתובת מובא "כי היתה זדה בצור". מה פירוש "זדה". סברה אומרת שהכוונה לקילוח מים, אולי כמו "אזי עבר על נפשו המים הזידונים" (תהלים קכד, ה). לפי זה, היה קילוח של מים שזרם לאורך סדק בסלע, ומהנדסי חזקיהו הרחיבוהו.

כתובת השילוח

המקום: ירושלים

הזמן: ימי חזקיהו מלך יהודה – סוף המאה הח' ללפסה"נ

  1. ...הנקבה. וזה. היה. דבר. הנקבה. בעוד...
  2. הגרזנ. אש. אל. רעו. ובעוד. שלש. אמת. להנ... ע. קל. אש. ק
  3. א. אל. רעו. כי. הית. זדה. בצר. מימנ. ו... ל. ובימ. ה
  4. נקבה. הכו. החצבמ. אש. לקרת. רעו. גרזנ. על.. רגנ. וילכו.
  5. המימ. מנ. המוצא. אל. הברכה. במאתימ... אלפ. אמה. ומ.
  6. ת. אמה. היה. גבה. הצר. על. ראש. החצב...
  1. [תמה] הנקיבה! וזה היה דבר הנקיבה: בעוד [החוצבים מניפים]
  2. הגרזן איש אל רעו, ובעוד (נותרו) שלוש אמות להני[קב ויישמע] קול איש קו-
  3. רא אל רעו, כי היתה זדה (=סדק?) בצור מימין ו[משמאל]ל וביום (סיום) ה-
  4. נקיבה היכו החוצבים איש לקראת רעהו, גרזן על [ג]רזן. וילכו
  5. המים מן המוצא אל הברכה במאתיי[ם ו]אלף אמה. ומ[א-]
  6. ה אמה היה גובה הצור (מ)על ראש החוצבי[ם].

הכתובת, בכתב רהוט ובסגנון מקראי שוטף, מתארת את הרגעים האחרונים של חציבת נקבת השילוח, הכתובת נחקקה בקיר הסלע של הנקבה, ליד מוצאה, על גבי משטח שהוכן מראש, שגובהו 0.5 מ' ורוחבו 0.66 מ'. היא כתובה על חלקו התחתון של המשטח ולא ברור למה נועד חלקו העליון, שנותר ריק. הכתובת נקבעה, בוודאי, עם השלמת המפעל כציון וכזיכרון לרגל המאורע.
לא נאמר בה מי היה יוזם המפעל, אך על-סמך הכתוב במקרא, אין ספק שיש לייחסו לחזקיהו מלך יהודה: "ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה..." (מלכים ב כ', כ'. התעלה היא הנקבה); "ומקום עשיתם בין החומותיים..." (ישעיהו כ"ב, י"א).
במקרא מסופר גם שחזקיהו דאג לסתימת המעיינות שמחוץ לחומות ירושלים במסגרת הכנותיו למצור סנחריב על העיר: "וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים ויועץ עם שריו וגבוריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר. ויעזרוהו, ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר: למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים?" (דברי הימים ב ל"ב, ב-ד). ה"נחל השוטף בתוך הארץ" מתייחס כנראה למי הגיחון הזורמים בתוך ההר, מתחת לפני הקרקע.

נקבת השילוח הוליכה את מי המעין, הנובע במדרון המזרחי של העיר, אל פנים העיר, בין החומותיים. הנקבה מפותלת ואורכה 1200 אמה, שהם 533 מ' בקירוב. היא נחצבה משני הכיוונים ("איש לקראת רעו") והחוצבים נפגשו באמצע.

הכתובת, שנתגלתה בשנת 1880, הוצאה ממקומה ונמצאת כיום במוזיאון איסטנבול בתערוכה מוצג העתק מן הכתובת המקורית.

גובה: 20 ס"מ רוחב: 62 ס"מ

נקבת חזקיהו וכתובת השילוח

מלכים ב' יח 16-13:
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם. וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֶל-מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי, שׁוּב מֵעָלַי--אֵת אֲשֶׁר-תִּתֵּן עָלַי, אֶשָּׂא; וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל-חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר-כֶּסֶף, וּשְׁלֹשִׁים, כִּכַּר זָהָב. וַיִּתֵּן, חִזְקִיָּה, אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף, הַנִּמְצָא בֵית-ה'; וּבְאֹצְרוֹת, בֵּית הַמֶּלֶךְ. בָּעֵת הַהִיא, קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת-דַּלְתוֹת הֵיכַל ה' וְאֶת-הָאֹמְנוֹת, אֲשֶׁר צִפָּה, חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַיִּתְּנֵם, לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר.

מלכים ב' כ 21-20:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה. וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ, עִם-אֲבֹתָיו; וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ, תַּחְתָּיו.

דברי הימים ב' לב 30:
וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד; וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ.

ישעיהו כב 14-1:
מַשָּׂא, גֵּיא חִזָּיוֹן: מַה-לָּךְ אֵפוֹא, כִּי-עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה, עִיר הוֹמִיָּה--קִרְיָה, עַלִּיזָה; חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי-חֶרֶב, וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. כָּל-קְצִינַיִךְ נָדְדוּ-יַחַד, מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ; כָּל-נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו, מֵרָחוֹק בָּרָחוּ. עַל-כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבֶּכִי; אַל-תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי, עַל-שֹׁד בַּת-עַמִּי. כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, לַאדֹנָי ה' צְבָאוֹת--בְּגֵי חִזָּיוֹן; מְקַרְקַר קִר, וְשׁוֹעַ אֶל-הָהָר. וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה, בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים; וְקִיר עֵרָה, מָגֵן. וַיְהִי מִבְחַר-עֲמָקַיִךְ, מָלְאוּ רָכֶב; וְהַפָּרָשִׁים, שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה. וַיְגַל, אֵת מָסַךְ יְהוּדָה; וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא, אֶל-נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר. וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר-דָּוִד רְאִיתֶם, כִּי-רָבּוּ; וַתְּקַבְּצוּ, אֶת-מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה. וְאֶת-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, סְפַרְתֶּם; וַתִּתְצוּ, הַבָּתִּים, לְבַצֵּר, הַחוֹמָה. וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם, בֵּין הַחֹמֹתַיִם, לְמֵי, הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה; וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל-עֹשֶׂיהָ, וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם. וַיִּקְרָא, אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת--בַּיּוֹם הַהוּא: לִבְכִי, וּלְמִסְפֵּד, וּלְקָרְחָה, וְלַחֲגֹר שָׂק. וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר, וְשָׁתוֹת יָיִן; אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת. וְנִגְלָה בְאָזְנָי, ה' צְבָאוֹת: אִם-יְכֻפַּר הֶעָו‍ֹן הַזֶּה לָכֶם, עַד-תְּמֻתוּן, אָמַר אֲדֹנָי ה', צְבָאוֹת.

מצבת סנחריב

כתובת אשורית על מנסרה (פריסמה) מחרס נינוה, אשור 691 לפסה"נ

הכתובת, בכתב היתדות, מתארת את מסעותיו הצבאיים של סנחריב מלך אשור, בין השאר נגד יהודה וערי פלשת, שמרדו באשור לאחר מות סרגון אביו של סנחריב.

סנחריב עלה על יהודה וירושלים בשנת 701 לפסה"נ: "וחזקיהו מלך יהודה, אשר לא קיבל את עולי, ארבעים ושש מעריו החזקות, מבצרים וערים קטנות ללא מספר אשר סביבותיהן... צרתי עליהן וכבשתי אותן". בהמשך מתאר סנחריב את השלל הרב שנלקח מערים אלה ומונה את השבויים הרבים שנפלו בידיו – למעלה ממאתיים אלף לדבריו; כעונש לחזקיהו מלך יהודה על שמילא תפקיד מרכזי במרד, קרע סנחריב מממלכת יהודה את הערים שכבש ונתן אותן למלכי אשדוד, עקרון ועזה.

סנחריב שם מצור על חזקיהו בירושלים: "כמו ציפור בכלוב כלאתי אותו". אך על אף מאמצי צבא אשור, כפי שהם מתוארים בכתובת, לא עלה בידי סנחריב להבקיע את חומת ירושלים ולכבוש את העיר והוא נאלץ לסגת בהטילו מס כבד על חזקיהו.

הכתובת על המנסרה היא התעודה המפורטת ביותר במקורות האשוריים המתייחסים לפרשה הידועה לנו מן המקרא, מספרי מלכים, ישעיהו, ודברי הימים: "ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם" (מלכים ב יח, יג; ישעיהו לו, א); ועל מצור ירושלים: "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף... ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה" (מלכים ב יט, לה-לו; ישעיהו לז, לו-לז); "וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו..." (דברי הימים ב לב, כא).

המנסרה המוצגת בתערוכה היא אחת משלוש מנסרות שלמות שנתגלו עד כה (האחרות נמצאות האחת במוזיאון הבריטי והשנייה במכון המזרחני של אוניברסיטת שיקאגו).

גובה: 31 ס"מ קוטר: 17 ס"מ

לפרטים אחרים קשורים לנושא:
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא
לוח גזר
מצבת מרנפתח
כתובת מישע
חרסי שומרון
כתובת השילוח ומצבת סנחריב
כתובות נוספות

ביבליוגרפיה:
כותר: כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא : כתובת השילוח ומצבת סנחריב
שם  הספר: צוהר למקרא
מחברים: ניצן, יוסף ; נבו, יהושפט (ד"ר)
תאריך: תשס"ד
בעלי זכויות : מכון מופ"ת
הוצאה לאור: מכון מופ"ת
הערות: 1. בראש השער: הוצאת ספרים בנושאי חינוך כליל.
2. מרכזת כליל: נעמי פרידמן.

 

הערות לפריט זה:

1. פריט זה לקוח מתוך פרק ט"ו בספר זה.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית