|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ירמיה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקודת המוצא במחקר דרכי ההרכב של ספר ירמיהו היא קביעת טיב הספרות הביוגרפית בספר ירמיהו וחלקו של ברוך בן נריה ביצירת ספרות זו. החומר הביוגרפי שבספר מורכב משני סוגים: מצד שני בא מכלול רצוף של ספור ביוגרפי שנכתב בסגנון של ספרות היסטורית, הכונה לפרק ל"ז ואילך. אפשר לומר ש"חומר" רצוף זה הוא לדעת כל החוקרים ביוגרפיה אוטנטית של עד ראיה. ואילו לגבי הסיפורים הבודדים קמו בזמן האחרון מספר חוקרים הטוענים שאינם מבוססים על עד ראייה19. נמצאו חוקרים שתמהים היו על כך שהביוגרף מתחיל את ספורו רק בימי יהויקים. ולכן יש שואלים: משום מה לא כלל הביוגרף בתחום התענינותו את ראשית פעולות ירמיהו בימי יאשיהו? למה לא נתן ביוגרף זה שום ספור על ימי הנעורים של הנביא ועל מותו?20 דוהם, שפתח את הויכוח בענין זה, ניסה להסביר מחדלים אלה בכך שלא מדובר כאן על "חיי האדם ירמיהו" אלא על "מפעלות הנביא ירמיהו". בגלל האופי המקוטע של תולדות ירמיהו שניתנו בספר זה, לא ראה דוהם ברירה אחרת, אלא להניח שהביוגרפיה של ירמיהו השתייכה במקורה לספרות ההסטורית של המקרא, כמו ספר מלכים. אולם במרוצת הזמן אבד המקור הקדום של חיי ירמיהו ושרד לנו רק עבוד מסוגנן, שבו טושטש במידה רבה האופי הקדום של הסיפור ההיסטורי-ביוגרפי. חוקרים אחרים21 העלו הגדרה אחרת בקבעם שלפנינו בירמיהו לא ביוגרפיה מלאה, אלא מספר ספורים נבחרים על היסורים שנתיסר בהם הנביא עקב מלוי שליחותו. אולם גם מונח זה Leidensgeschichte איננו תואם לכל הספרות הביוגרפית22. סבור אני שיש לראות את הספרות הביוגרפית בירמיהו כאחד הנסיונות הראשוניים של כתיבה ביוגרפית בתרבות העולם. בישראל וביון התעוררה בתקופה מסויימת סקרנות לספר פרשיות מתולדות חייהם של אנשי רוח. נראה לי שאפשר להסביר בכך את האופי הפרגמנטרי של הסיפורים הביוגרפיים על ירמיהו, שהיו רק נסיונות ראשונים של כתיבה ביוגרפית בימי קדם. בימי ירמיהו לא היתה קיימת עדיין כל עיקר ספרות ביוגרפית על חיי איש רוח. הביוגרף של ירמיהו היה איפוא חלוץ יוצר, שראה בחיי נביא נירדף עניין דתי בעל חשיבות שראוי לכתוב עליו ולשמור זכר הדברים לדורות הבאים. בתקופה שלפני ירמיהו נרשמו על מצבות עניינים ביוגרפיים של מלכים, מושלים ונגידי ארץ בלבד. חיים של איש רוח שאיננו נמנה על המושלים לא נראו עדיין חשובים שיכתבו עליהם ביוגרפיות. הנביאים הראשונים, משה ויהושע הם ביסודם נביאים-מלכים-מושלים, ויש להם ביוגרפיה. כיוצא בזה יש ביוגרפיה לשופטים שקמו לישראל לפני המלוכה וכן למלכים. גם באליהו ובאלישע דבוק עדיין שמץ של כח שררה בהיותם ממליכי מלכים. רק הנביאים האחרונים, נביאי הכתב, נתקו עצמם לגמרי ממוסד המלוכה והשלטון.יש לציין שהביוגרפיה היונית23 החלה להופיע רק במאה הרביעית, היינו כמאתיים שנה אחרי ירמיהו. היה זה בזמן כאשר החלה להתפתח התפיסה האינדיבידואלית, כאשר הוחל לשים לב לתולדות חייהם של חוזים, חכמים ומשוררים. החומר הביוגרפי על חיי פיתגורס24, שפרגמנטים אחדים הימנה הופיעו כאמור, לכל המוקדם, במאה הרביעית. מענין הדבר שהספורים הביוגרפיים על פיתגורס, שנכתבו זמן ניכר אחרי מותו, נושאים גם הם אופי פרגמנטרי. הביוגרפיה של סוקרטס, שנכתבה על ידי אפלטון25 ותלמידים עדי-ראיה, איננה שלמה גם היא וכוללת רק מספר אניקדוטות ונאומים. מבחינה טיפולוגית עדיף להשוות את ירמיהו לפיתגורס בהיות שניהם אישים דתיים וחוזים אלהיים. אצל שני אישים אלה נתעוררו תלמידים ותלמידי תלמידים לאסוף, לספר ולכתוב תולדות רבם. מכל מקום, חשוב לענייננו שהביוגרפיה היונית על חלקיה השונים, מופיעה תמיד בצורה מקוטעת ובכלל, מתאוננים החוקרים המודרניים של הביוגרפיה היונית על חוסר שלמות, כי משום מה השמיטו הביוגרפים לעתים קרובות נתונים חשובים, כגון שם האם של הגבור או שם אשתו ועוד נתונים חשובים רבים. עבר זמן רב עד שהתפתחה הביוגרפיה בספרות העולמית כסוג ספרותי ומסגרת שיש בה שלמות26. לפי האמור יש לראות כביוגרף שלירמיהו חלוץ הספרות הביוגרפית בתרבות העולם, ולכן אין מקום לדרוש ממנו שלמות במתן פרטים שונים הנראים הכרחיים לביוגרפיה לפי טעם בני דורנו. לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
