|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאם |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בואו של תינוק לעולם נחשב בשלוש הדתות לשמחה, שכן הלידה מעידה על פּוריוּת ומסמלת המשכיוּת. תפיסה זאת באה לידי ביטוי בתפילות, בברכות ובטקסים. ג. באִסלאם: "שיגדל באושר ובעושר תחת כנפיך" מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן, כלומר את נוסח הקריאה לתפילה:
באוזן שמאל של היִילוֹד אומר ההורה את האִקַאמַה (הנוסח מקוצר של הקריאה לתפילה). התינוק שומע, אפוא, מיד עם היוולדו את שתי העדויות המהווֹת את הצהרת האמונה המוסלמית: העדוּת כי אלוהים הוא האל היחיד, והעדוּת כי הנביא מֻחַמַד הוא שליחו. אמירת שתי העדויות היא אחת מחמש מצוות היסוד באִסלאם, אשר כל מוסלמי חייב בה פעמיים ביום. (ראו בספר "אל אחד ושלוש דתות", עמ ' 74). חכמי האִסלאם מסבירים את השמעת נוסח הקריאה לתפילה באוזני היִילוֹד כשאיפה שהמילים הראשונות שישמע יעסקו בגדולתו של אלוהים ויכללו את הראשונה שבחמש המצוות. השמעתו של נוסח זה גם מסמלת את השתייכותו של התינוק לציבור המוסלמי. הסבר אחר הוא שהשמעת נוסח זה באוזניו של היִילוֹד מבריחה את השטן האורב לתינוקות. לאחר הלידה נוהגים בני המשפחה והידידים לבקר את הורי התינוק או התינוקת, ולברכם בברכות שונות, כגון:
חובה נוספת היא לערוך לילוד טקס שנקרא "תַחְנִיכּ" (שם הטקס בא מהשורש ח.נ.כ, שמשמעותו - להרגיל, ללמד). האב, או אדם הידוע כירא שמַים, לועס תמר, ומכניס מעט ממנו לתוך פיו של היִילוֹד. מטרת הפעולה היא לחזק את שרירי הפה והלשון של התינוק ולהכין אותו ליניקה. אם אין תמרים, משתמשים במזון מתוק אחר. הטקס מסמל את התקווה שהתינוק יתפתח ובעתיד יוכל לאכול בכוחות עצמו. יסודו של מנהג זה בסֻנַה, כלומר במנהג הקדוש של הנביא. מסופר על אדם בשם אַבּוּ מוּסַא, מחבריו של הנביא, שנולד לו בן והוא הביא אותו אל הנביא מֻחַמַד. הנביא בירך אותו, העניק לו שֵם, ועשה לו תַחְנִיכּ.
בשבוע הראשון לחייו, התינוק נחשב לפגיע במיוחד. לכן בתום השבוע המוסלמים עורכים לו טקס הנקרא "עַקֵיקַה". הטקס כולל שחיטת כבש, שהיא מעשה סמלי של הקרבת קורבן, קריאת התינוק בשם, ובקשה מן האל שיגן עליו מפני אסונות ומפני השטן. הטקס מקוּשר לצִיווּי האלוהי לאברהם להקריב את בנו ישמעאל, ולכך שאברהם צוּוָה לבסוף לִפדוֹת את בנו באמצעות הקרבת בהמה. הקורבן ניתן על ידי ההורים בשם התינוק. הטקס נערך בחוג המשפחה המורחבת. לרגל הולדתה של בת שוחטים כבש אחד, ולרגל הולדת בן שוחטים שני כבשים. מבשר הכבש מבשלים מאכלים חגיגיים ומגישים אותם לבני המשפחה. בטקס ה"עַקֵיקַה" נוהגים גם לספר את שערו של התינוק ולתת צדקה בכסף, כמשקל השיער שסוּפּר. המוסלמים שומרי המצוות מחלקים את הבשר הנִצְלֶה בטקס העַקֵיקַה ל- 3 חלקים: את החלק האחד הם נותנים כצדקה לעניים; את החלק השני הם מעניקים כמתנה לקרובי משפחתם, למיילדת של תינוקם או לאדם שבישר על הולדת התינוק לאביו; ואת החלק השלישי אוכלים בני המשפחה.
האִסלאם מחייב לָמוּל את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13. בדרך כלל הבנים נימולים עוד ביַנקוּתם. מקורה של החובה בסֻנַה, באמונה שהנביא מֻחַמַד נולד נימוֹל. חובה זאת מחוזקת על ידי האמונה שאברהם, אבי האמונה באל אחד, נימוֹל בהיותו בן 80 שנה. ההלכה המוסלמית מתירה רק לגבר שנימוֹל לשחוט בשר. רק גבר שנימוֹל רשאי להתחתן, ורק תפילתו של הנימוֹל מתקבלת על ידי אלוהים, משום שהמילה היא המאפשרת למוסלמי לעמוד בכללי הטהרה הנדרשת לקראת התפילה. לחלקים נוספים מתוך הפרק: ביהדות: "הוא יברך את האישה היולדת" אל האסופה לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : מעגלי הזמן בשלוש הדתות3
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |