הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרחעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפט > משפט ציבוריעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > חוקים וזכויות
המרכז המשפטי לילדים ולנוער



תקציר
חוק יסוד חופש העיסוק קובע שכל אזרח בישראל רשאי לעסוק בכל עיסוק שהוא מעוניין בו. זהו חוק בעל מעמד מיוחד וכדי לשנות אותו נדרש רוב מיוחד של חברי הכנסת.



חוק יסוד: חופש העיסוק
מחבר: עו"ד עודד עוז


חוק יסוד חופש העיסוק קובע כי כל אזרח או תושב ישראל, יכול לעסוק בכל עיסוק בו הוא מעוניין.

כל בני האדם הם חופשיים ויש להם זכות לנהל את חייהם כרצונם, אסור לאף אחד להפריע לאדם אחר להתפרנס מעבודה שבה בחר לעסוק. אם אני רוצה להיות איש עסקים - זו זכותי. אם אני רוצה להיות מדריך טיולים בחוץ לארץ, או עורך דין או רופא או מדען אטום - זכותי ללמוד את המקצוע ולעבוד בו.

מדוע חוק יסוד ולא חוק רגיל?

חוק יסוד אי אפשר לשנות או לתקן בקלות, וחוק רגיל אפשר לשנות. נציגי העם החליטו שחירות האדם, החופש שלו, היא הדבר החשוב מכל. לכן גם החופש שלו לעסוק במה שמעניין אותו הוא חלק מהחירות, ויש להגן עליה חזק כל כך כדי שאיש לא יוכל לפגוע בזכות זו.

החוק מגן על זכותו של האדם לבחור בחופשיות ובשוויוניות את המקצוע בו ירצה לעבוד. כל אחד מאיתנו רשאי לבחור גם היכן הוא רוצה לעבוד, ומתי.

כיצד מגן החוק על זכותם של אנשים לעבוד במה שבחרו?

חוק זה מגן על אנשים מפני הפרעות או מצבים שמונעים מהם לעבוד במה שבחרו.

לדוגמא - אם לא היה "חוק יסוד: חופש העיסוק", יכלה הכנסת לחוקק חוק שאוסר על נשים להיות נהגות אוטובוס. כעת, כשיש חוק יסוד כזה, נזהרת המדינה שלא לפגוע באנשים. אם המדינה מבקשת לחוקק חוק שפוגע בזכותו של מישהו לעבוד, היא חייבת לעשות זאת רק במקרים מיוחדים ולפי תנאים שחוק היסוד קובע. כך מבטיח חוק היסוד הגנה על הבחירה לעבוד בעבודה שנבחרה.


(זכויות יוצרים: דניאל פוירשטיין)

עדיין ניתן לפגוע בזכותו של אדם לעסוק במה שבחר, וזאת - רק אם הפגיעה מוצדקת, כלומר עומדת בתנאים מסוימים. חוק היסוד מבקש לוודא שאם פגענו בזכות כה חשובה, אזי שהפגיעה תהיה מוצדקת. בעצם, החוק קובע שאדם יכול לעבוד במה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, אלא אם כן יש עיקרון יותר חשוב שמגביל את הזכות הזו.

סיבה מוצדקת לפגיעה בזכות לחופש העיסוק, היא סיבה שמגשימה את האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל. המטרה צריכה להיות טובה וראויה, וכן שהפגיעה לא תהיה חמורה מדי.

דוגמא לפגיעה מוצדקת בחופש העיסוק היא של חוקים שנוגעים לעבודת ילדים ונוער. המדינה אינה מעוניינת שילדים יתחילו לעבוד בשלב מוקדם מדי של חייהם כדי שלא ייפגעו לימודיהם, או ייגרמו להם נזקים אחרים. ולכן, למרות שכמו לכל אחד, מעניק חוק יסוד חופש העיסוק זכות לעבוד מתי, איפה ובמה שיבחרו, מוצדק למנוע מהילדים להשתמש בזכות זו עד שיתבגרו. הוחלט שהחינוך וההתבגרות של הילדים, חשובים יותר מהזכות לעבוד, ולכן מוצדק לפגוע בזכותם לעיסוק.

נזכור, שאסור שהפגיעה תהיה חמורה מדי. לכן, אם יש חוק שפוגע בזכות לעיסוק, גם בזכותם של ילדים, באופן חמור מדי, יגן חוק יסוד חופש העיסוק על הזכות. המדינה תהיה חייבת לתקן את הפגיעה כך שתהיה פחות חמורה.

ביבליוגרפיה:
כותר: חוק יסוד: חופש העיסוק
מחבר: עוז, עודד (עו"ד)
שם  הספר: חוקי המשחק : זכותי לדעת את חובתי
עורכת הספר: אלוני-סדובניק, רוני
תאריך: 2007
בעלי זכויות : המרכז המשפטי לילדים ולנוער
הוצאה לאור: לשכת עורכי הדין בישראל
הערות: 1. הזכויות על האיורים שמורות לדניאל פוירשטיין.
2. בראש השער: המרכז המשפטי לילדים ולנוער.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית