בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל נאמר שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ובה ישכנו נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון, כלומר - כל המוסדות החשובים ביותר של ישראל.
חוק זה התקבל בכנסת בשנת 1980 והוא נחקק כחוק יסוד בשל החשיבות המיוחדת של העיר ירושלים.
בירושלים חיים אנשים בני דתות שונות: נוצרים, מוסלמים ויהודים. החוק שומר על המקומות הקדושים לבני דתות אלה ואוסר לפגוע בגישה למקומות אלה או ברגשותיהם של בני הדתות השונות כלפי אותם מקומות.
החוק מחייב את הממשלה לדאוג לפיתוחה של ירושלים ולרווחת תושביה, ולתת לה עדיפות מיוחדת בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים.
בגלל חשיבותה המיוחדת של העיר ירושלים, רצו המחוקקים שבעתיד איש לא ישנה את החוק הזה בקלות. לכן נקבעו שני סעיפים מיוחדים בחוק שאין לשנותם אלא אם כן יחוקק חוק יסוד אחר שיתקבל ברוב של לפחות 61 חברי כנסת (מתוך 120).
(זכויות יוצרים: דניאל פוירשטיין)
שני הסעיפים עוסקים בשטחה של ירושלים ובאיסור להעביר לגורם זר כלשהו סמכות או שליטה, שנתונות למדינת ישראל או לעיריית ירושלים בתחום ירושלים.
לנוסח חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
