|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפט > משפט ציבוריעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > חוקים וזכויות |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לצערנו, יש בעולם מדינות עניות שאזרחיהן מרוויחים בקושי כמה שקלים בחודש. לכן הם מעוניינים לבוא לישראל ולעבוד בה תקופה מסוימת, כדי לשלוח כסף לבני משפחתם שנשארו בארץ מולדתם. הם באים לעבוד בישראל כי כאן משתכרים יותר, יחסית לשכר בארצם. אנשים אלה נקראים "עובדים זרים". (או מהגרי עבודה). חוק עובדים זרים נחקק כדי להגן על זכויותיהם של עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה. החוק מבקש להבטיח כי עובדים זרים יחיו בתנאים הוגנים. חוק זה עוסק בחובותיו של מעביד, כאדם המספק עבודה לעובד זר, וקובע מהם התנאים לפיהם עובד זר רשאי לעבוד בישראל. כל מי שלא אזרח ישראלי ורוצה לבוא לישראל ולעבוד בה, חייב לקבל רישיון מיוחד. החוק אוסר על העסקת עובד זר שלא קיבל רישיון לעבוד. המעביד רשאי להעסיק עובד זר כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
אפשר לבקש ממעביד לתת הבטחה בכתב ובה יצוין סכום כסף מסוים שיילקח מהמעביד, אם לא ישלם לעובד הזר את הכסף שמגיע לו. מעביד חייב לקבל אישור על העסקת עובד זר. מעביד המבקש אישור להעסיק עובד זר, חייב בתשלום. אחרי שניתן למעביד אישור להעסיק עובד זר, על המעביד לשלם כל שנה סכום מסוים. במקרים מיוחדים, ניתן לקבל פטור מתשלום. שר העבודה והרווחה יכול לבקש ממעביד לשלם סכום מסוים בכל חודש לקופה מיוחדת לטובת העובד. העובד יוכל למשוך את הכסף מהקופה בסוף תקופת עבודתו. מעביד שמעסיק עובד שהגיע מעזה או מיריחו, ישלם את כל הכסף או חלק ממנו לאחראי שקבע שר העבודה והרווחה. האחראי יעביר את הכסף לעובד הזר. מעביד שלא התנהג לפי הכללים הקבועים בחוק, ייקנס על פי הוראות החוק.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |