הסדר הכבילה

"בהֶסְדֵר הכבילה, שהיא עצמה קבעה והִשְׁלִיטָה, רָצְעָה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכָבְלָה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש'ייבא' אותם ארצה..."

למה הכוונה? איך המדינה יכולה לרצוע אוזן ולכבול ידיים ורגליים של העובד למעסיק שלו?

מהגרי עבודה (עובדים זרים) המגיעים לישראל מקבלים רישיון להגיע לישראל ואשרת עבודה כדי לעבוד כאן לתקופת זמן מוגבלת. רובם מגיעים בעקבות בקשה של מעסיקים, ורק מי שיש לו אשרת עבודה חוקית יכול לעבוד בישראל. לפי חוק הכניסה לישראל, התקופה המרבית של רישיון לצורך עבודה היא חמש שנים ושלושה חודשים.

נשמע פשוט וקל, אבל כל מהגר עבודה כבול להֶסְדֵר כבילה, שמשמעותו - אישור לעבוד רק אצל מעסיק מסוים. לדוגמה: מהגר עבודה המגיע לישראל לעבוד בסיעוד כמטפל אישי של קשיש מסוים - מקבל אשרת עבודה המותנית בכך שיעבוד רק עבור אותו קשיש (ובעבר אפילו על הדרכון שלו היה כתוב שמו של הקשיש המעסיק אותו). מכאן - שהעובד יכול לשהות בישראל באופן חוקי, רק כל עוד הוא עובד אצל המעסיק שהזמין אותו לישראל.

אלא שלעתים קרובות עבודתו של העובד הזר אצל המעסיק נפסקת לפני תום התקופה שבה מותר לו להיות בישראל. זה קורה, למשל, כשהקשיש המעסיק עובר לבית אבות, מאושפז תקופה ארוכה בבית חולים או נפטר. גם עובדים זרים המועסקים בחקלאות מגיעים לעתים קרובות כדי לעבוד בעבודה עונתית, וכשהעבודה מסתיימת עליהם לעבור למעסיק חדש. אבל על פי הֶסְדֵר הכבילה, עזיבת המעסיק הופכת את העובד לשוהה בלתי חוקי, והוא עלול להיעצר ולהיות מגורש מישראל!

ניצול עובדים

הֶסְדֵר הכבילה גורם לניצול העובדים הזרים ולפגיעה בהם. הֶסְדֵר הכבילה גורם לכך שאין לעובדים כוח מיקוח מול מעסיקיהם. כתוצאה מכך מעסיקים עלולים לפגוע בתנאים ובזכויות של העובדים: להעסיק אותם שעות ארוכות, למנוע מהם ימי חופשה, לעכב את שכרם ועוד. העובדים הזרים מפחדים, שאם יתלוננו על מעסיקיהם - יפוטרו. בגלל הֶסְדֵר הכבילה ברגע שעובד זר מפוטר, הוא מאבד את אשרת העבודה שלו והופך להיות שוהה בלתי חוקי בישראל.

מהגרי עבודה רבים מגויסים במדינות המוצא שלהם על ידי חברות כוח אדם או מתווכים. הם צריכים לשלם לחברות אלו סכומים גבוהים מאוד (5,000$ - 20,000$). העובדים מצפים לעבוד בישראל חמש שנים, וכך להחזיר את הסכום ששילמו ולהצליח להרוויח שכר נוסף שיפרנס אותם ואת משפחתם. אלא שבגלל הֶסְדֵר הכבילה, עובדים רבים מאבדים את אשרת העבודה שלהם אחרי זמן קצר בהרבה. הם אינם מנצלים את כל התקופה שבה הם זכאים לשהות בישראל, לפי החוק, וחובות כבדים רובצים עליהם.

פסק הדין לביטול הֶסְדֵר הכבילה

בשנת 2002 הגישו שישה ארגוני זכויות אדם עתירה לבית המשפט כנגד הֶסְדֵר הכבילה. הארגונים טענו בעתירתם כי הֶסְדֵר הכבילה פוגע בזכויות האדם של העובדים הזרים - בכבודם, בחירותם ובזכויות העובדים שלהם.

בשנת 2006 קבע בית המשפט העליון בפסק דין - שההֶסְדֵר אינו חוקי. בית המשפט קבע כי הֶסְדֵר הכבילה פוגע בזכויות היסוד של העובדים הזרים בכל הענפים, בכבודו ובחירותו של האדם במובנם היסודי ביותר. הנה כמה ציטוטים מתוך פסק הדין:

מדבריו של השופט לוי: "העובדים הזרים הוזמנו בידי המשיבים... אַל לה למצוקתם של עובדים אלה מלהפוך עבורנו קַרְדֹום לחפור בו ¹. חלילה לנו מהפיכת עוניים - מנוף לפגיעה בלתי מבוקרת ובלתי מידתית ² בזכויות יסוד. אנו, בעיקר אנו - שטעמה המר של גלות אינו זר לנו - הלוא ידענו את נפש הַגֵר, שֶׁ'גֵרִים היינו בארץ מצריים' (שמות כג ט)."

מדבריו של המשנה לנשיא, השופט חשין: "הֶסְדֵר הכבילה יצר מֵעֵין עבדות בגרסה מודרנית. בהֶסְדֵר הכבילה, שהיא עצמה קבעה והִשְׁלִיטָה, רָצְעָה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכָבְלָה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש'ייבא' אותם ארצה..."

המצב כיום

בפסק דין זה קבע בית המשפט גם שעל ממשלת ישראל לגבש בתוך שישה חודשים הסכם הַעֲסָקָה חדש לעובדים הזרים. פסק הדין ניתן בחודש מרץ 2006, ועד היום (# 2009) לא קבעה ממשלת ישראל הסכם שכזה. פסק הדין לא קוים עד היום.

בשנת 2008 בדק מוקד הסיוע לעובדים זרים את מספר העובדים שנעצרו בכלא מעשיהו עקב מדיניות הכבילה ואי קיום פסק הדין. התברר שמחצית העצורים בכלא הם קרבנות מדיניות הכבילה. הם הגיעו לישראל עם אשרת עבודה חוקית, ומשום שאיבדו את מקום עבודתם, איבדו את האשרה שלהם, נעשו בלתי חוקיים - ונעצרו. מרבית העובדים האלה הם עובדי סיעוד (68%), אחריהם - עובדים בחקלאות (19%) ועובדי בניין (11%).

הממשלה לא קיימה את פסק הדין של בית המשפט העליון, ולכן פנה מוקד הסיוע לעובדים זרים לבית המשפט וטען כי המדינה מְבַזָה את בית המשפט (כאשר מישהו אינו מקיים פסק דין, אפשר לטעון נגדו שהוא מְבַזֶה את בית המשפט). בית המשפט קיבל את העתירה וקבע שהוא רואה בחומרה את אי קיום פסק הדין ואת העובדה שמהגרי עבודה ממשיכים להיכלא ולהיות מגורשים מהארץ, רק משום שהחליטו לעזוב את מעסיקם.

הערות
1.השתמש בדבר מה כדי לקדם את ענייניו, כדי להתפרנס ממנו או כדי להפיק ממנו טובת הֲנָאָה.
2. שהוא במידה הראויה לשם השגת התכלית שלשמה ננקט.