גידול היצוא התעשייתי מסמל את הצלחתו המרשימה ביותר של ענף התעשייה בישראל. הכפלתו, בדילוגים מהממים, פי 941 (במחירים שוטפים) בתוך 45 שנה - 18 מיליון דולר ב- 1950, 55 מיליון דולר ב- 1955, 180 מיליון דולר ב- 1965, 1.5 מיליארד דולר ב- 1975, 5.6 מיליארד דולר ב- 1985 ו- 16.95 מיליארד דולר ב- 1995 - מפגינה את התפתחותו המפליגה של הענף בישראל. בתוך 30 שנה גדל חלקו של התוצר התעשייתי שהופנה ליצוא, מ- 20% ב- 1965 ל- 50% ב- 1995. היו שנים בהן היה חלקו של היצוא בתוצר גבוה יותר, אך התנודות ביצוא הישראלי רבות בשל השינויים החלים במשקי הארצות המייבאות אותו. במקביל לכך ירד לחצי בשנים 1985-1965 משקלה של הצריכה הפרטית מכלל שימושי התוצר התעשייתי, מ- 46% ל- 23%, אך עלה שוב ל- 27% ב- 1994.
היצוא התעשייתי, לפי ענפים,
בשנים נבחרות: 1950-1995
(במיליוני דולר)
(באחוזים ובמיליוני ש"ח)
|
| השנה |
סך הכל |
מזון, משקאות וטבק |
טקסטיל, הלבשה ועור |
תעשיות קלות |
כרייה, מחצבים ומינרלים |
כימייה, גומי ופלסטיקה |
מתכת, ציוד ואלקטרוניקה |
יהלומים |
1950
1955
1960
1965
1970
1975
1980
1985
1990
1992
1995 |
13
52
146
317
599
1,629
4,750
5,574
10,575
11,488
16,946 |
3
12
25
63
129
298
383
652
558
611
|
6
20
41
102
162
473
379
788
963
1,034 |
8
9
13
31
64
292
3,888
904
959
1,155 |
4
13
31
45
91
175
256
295
304
380 |
3
23
43
85
246
851
981
1,817
1,996
3,203 |
8
13
30
70
297
1,251
1,924
3,337
4,064
5,885 |
7
20
56
132
203
641
1,409
1,263
2,783
2,645
4,624 |
מהפך זה לא יכול היה להתבצע ללא תמורה חדה בשיטות הייצור התעשייתי ומעבר מהיר לקידום טכנולוגי. חלק נכבד מן הקידום הטכנולוגי האמור התבטא בהרחבה ניכרת של ההשקעה במחקר ובפיתוח; ואכן, מסתבר שעיקר הגידול המהיר ביצוא התעשייתי התרחש באותם ענפים בהם נעשתה השקעה זו. יתירה מזו, מסתבר כי רק 32 מקרב קבוצת 800 המפעלים המתקדמים (כ- 4%) ביצעו כ- 70% מכלל היצוא של קבוצה זו.
במהלך 30 השנים האחרונות גדל כלל היצוא התעשייתי בממוצע שנתי של 11%, רובו בענפים המתקדמים, בהם היה הממוצע השנתי גבוה יותר. ב- 1993 היה הגידול בכלל היצוא התעשייתי 18.7% לעומת השנה שלפניה. אולם יצוא הענפים המתקדמים אותה שנה גדל מהר יותר: יצוא ענף כלי הובלה, למשל זינק ב- 45.5% באותה שנה יצוא מוצרי גומי, פלסטיקה וכימייה עלה ב- 26.2% לעומת קודמתה. אך יצואם של ענפים מסורתיים היה נמוך באופן ניכר מן הממוצע וגדל ב- 2.9% (טקסטיל והלבשה) או 5.1% (מתכת בסיסית) וכיוצא באלה.
הצלחתו של היצוא התעשייתי להמשיך ולגדול גם בשנות משבר במשק הינה הוכחה לצידקת המדיניות הממשלתית שפעלה לעידודו. המקום שכובש לעצמו יצוא זה בשוק העולמי משחרר את התעשייה מתנודות חולפות בתנאי המשק הישראלי, והופך יצוא זה למשענת של יציבות כלכלית בעיתות משבר חולפות.
לפריטים אחרים מתוך פרק "תמורות מבניות בתעשייה הישראלית": תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: עליית משקלים של הענפים המתקדמים תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: ההוצאות השוטפות למחקר ולפיתוח בתעשייה תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: היצוא התעשייתי תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: תוצר, תעסוקה והון תמורות מבניות בתעשייה הישראלית: עידוד ממשלתי לאתר של משרד ההסברה הישראלי: www.education.gov.il/hasbara
