 |
נמצא בכל מקום |
הסידן הוא היסוד החמישי מבחינת שיעור תפוצתו (3.22%) בקרום כדור הארץ באטמוספירה ובאוקיינוסים. בסלעי שיש ודולומיט, נטיפי וזקיפי מערות, קונכיות צדפים וקליפות ביצים - הוא מופיע כסידן פחמתי. סידן חובר בקלות ליסודות אחרים וכשהוא עושה זאת עם גופרית, נוצר סידן גופריתי המצוי באבן הבהט ובגבס הגולמי. מהאחרון מופק הגבס הלבן אשר, בין השאר, מקבע עצמות שבורות. אבן הגיר המוכרת עשויה בעיקר מפחמת הסידן (קלציט) ואף בין מרכיבי המלט, המשמש לבנייה, מופיעה תערובת אבקת סיד (תחמוצת הסידן) .
|
מופע צבעים |
הסידן מוגדר בטבלת היסודות כמתכת רכה. מעניין כי למרות שכיחותה הרבה בטבע, היא בודדה לראשונה רק בשנת 1808 על ידי המדען האנגלי סר המפרי דייוי.
צבע הסידן לבן כסוף אך בהיחשפו לחמצן, נוצרת שכבה עליונה של סידן חמצני בעלת גוון צהוב. גוש סידן המוטל למים מעלה מיד בועות מימן. אם מבעירים סידן באוויר או בחמצן, נוצרת להבה בהירה ואילו הוספת מלחי סידן מעניקה ללהבת גז גווני אדום חום.
|
שותים סידן |
למי שתהה מה מקורה של שכבת האבן הנוצרת בקומקומים לאחר ההרתחה, נבהיר, כי הגורם לכך הם מלחי הסידן הנמסים בקלות ומחלחלים באדמה למאגרי מי התהום. אלה מגיעים למי הברז, מתאיידים בעת ההרתחה ומותירים מאחור משקע אבן בכלי החימום.
|
סידן כדי לגדול בריאים |
בעלי חיים וצמחים זקוקים לסידן כדי לגדול. לספיגת הסידן בגוף מסייע ויטמין D. בממוצע מכיל גופנו כ- 2% סידן. רובו (כ- 99%) בונה את עצמותינו ושינינו ומחסור בו עלול לגרום לרככת עצמות.
הסידן מתקשר למגוון רב של חלבונים, המתפקדים במערכות הביולוגיות של הגוף, ביניהן: יעילות מערכת העצבים - בהעברת אותות עצביים. כמו כן הוא תורם לתהליך קרישת דם.
|
מהיכן משיגים סידן |
מזונות שונים כמו מוצרי חלב, ירקות ירוקים, אגוזים, טופו ופירות יבשים מכילים כמויות סידן גדולות. אך, למרות חיוניות הסידן לגופנו, עודף ממנו בגוף עלול לגרום לבחילות, הקאות והיווצרות שכבת סידן בלב ובכליות.
