בשכבת העור העליונה, האפידרמיס, מצויים תאים המייצרים את חומר הצבע (הפיגמנט) מלנין. תאים אלה נקראים מלנוציטים. המלנין מעניק לנו את צבע העור שלנו, את צבע השיער וגם את צבע העיניים.
המלנוציטים מפוזרים על פני הגוף באופן אחיד פרט לנקודות החן. במקומות אלה נמצאים צברים של מלנוציטים.
מספר המלנוציטים הוא פחות או יותר שווה בין כל בני האדם אך כמות המלנין הנוצרת במלנוציטים שונה מאוד מאדם לאדם והיא תלויה גם בגורמים תורשתיים וגם בגורמים סביבתיים.
לקבוצות שונות של בני אדם יש נטיה תורשתית זו או אחרת לכמות המלנין שהם מייצרים ולכן אנו מוצאים אנשים כהים יותר וכהים פחות. אצל כהי עור (שחורים) מיוצרת כמות גדולה של מלנין ויש להם גם שיער שחור ועיניים שחורות בנוסף לעורם השחור. בקצה השני של קשת הצבעים נמצאים הלבקנים (אלבינו) שגופם אינו מייצר כלל מלנין ועורם ושערם לבנים.
הגורם הסביבתי החשוב ביותר בהשפעה על כמות המלנין הנוצרת היא קרינת השמש. גם אנשים שעורם בהיר יחסית הופכים לבעלי עור כהה כתוצאה מקרינת השמש. תופעה זו נקראת שיזוף.

זהירות מחשיפה מרובה לשמש!
 |
מה תפקיד המלנין בגוף? |
המלנין בולע חלק מקרינת האור המגיעה אל הגוף. בליעה זו מקטינה את כמות הקרינה המסוכנת החודרת אל תוך הגוף ומגנה עלינו ולכן כהי עור רגישים פחות לסכנות הקרינה מבהירי עור.
הסכנות שבקרינת האור הם היווצרות אודם ושלפוחיות על פני העור (שריפה של העור), הזדקנות מוקדמת של העור, הופעת גידולים סרטניים בעור.
ב-50 השנים האחרונות גברה עוצמת הקרינה המגיעה אל כדור הארץ. האשם העיקרי בכך הוא החור בשכבת האוזון שבאטמוספרה – שכבה זו בולעת חלק מקרינת השמש ובכך משמשת להגנה. כיון שמתמעטת שכבת האוזון הרי שכמות גדולה יותר של קרינה מגיעה אלינו ובהתאם לכך גם התרבו המקרים של סרטן העור.