 |
|
 |
|
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ו
מחבר:
יהושע גוטמן
|
|
 |
|
 |
|
 |
 |
הצורה המקוטעת, שבה הגיע אלינו המיתוס על אחדות השפה וביטולה, השימוש במיתוס זה לצרכים שאינם מגוף העניין שלשמו הוקדש – שני אלה אינם מאפשרים לנו להביא את החומר בנידון זה לכלל מכנה משותף. עדות מובהקת לצורה המקוטעת של החומר שלפנינו יכול לשמש אופי הניסוח של האגדה שלפנינו באוסף המשלים של היגינוס – היחיד בין כלל הנוסחאות, שמדבר על דור הפלגה בצורת ביטול השותפות בשפה בין האנשים ביניהם לבין עצמם, שגרם להתפרצותן של מלחמות בעולמם של בני-האדם ואילץ את יופיטר להטיל עול מלכות על ילודי אישה. פרט זה ודאי שלא המציא היגינוס מדעתו, שכן נפוצה ביותר הייתה הדעה בספרות היוונית על מלחמות הדדיות ואכילת איש בשר רעהו בראשית ימי האנושות – עד שהוקם משטר מדיני בצורה זו או אחרת ושם קץ לכיליון שאיים על האנושות בשל מלחמת איש ברעהו.
אולם אם אמנם אין בו בחומר שלפנינו כדי לתת תמונה שלמה ואחידה על האגדה בעניין שותפות השפה, הרי כמה נקודות עיקריות צריכות להיראות כמשותפות לכל קטעי הנוסחאות של מיתוס זה. ראשית, המצב של שותפות השפה שייך לא רק לראשיתה של האנושות בעולם, אלא לתקופה של חוסר כל סימני תרבות אנושית על פני האדמה. לא היו ערים, ז"א ישובים מוקפי חומה, שמאחריהם התגוננו האנשים מפני אויביהם. לא היה צורך בחוקים מגבילים, שנוצרו כדי להתגונן מפני מעשי-אלמות. לא היו קנאה, שנאה ותחרות בין אדם לחברו. לסדרי חייהם של האנשים, לשלומם, לצורת משטר מתוקן, דאגו האלים. נקודה משותפת לכל ניסוחי האגדה שלפנינו עלינו, שנית, לראות במוטיב החטא, שגרם לערעור של אחדות השפה. שדבר זה גרם לשינוי יסודי בתנאי-החיים של בני-האדם, לשלילת המצב של חיי גן-עדן עלי ארץ בשביל המין האנושי, על כך מדבר במפורש היגינוס, אולם פרט זה בולט ביותר גם מתוך כלל דבריו של אפלטון ושל האחרים, במידה שהם נוגעים באגדה זו.
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : א
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ב
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ג
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ד
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ה
פרשת דור הפלגה בספרות היוונית : ו (פריט זה)
|
