הסדרי נגישות



תקבולת
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

תקבולת צלעות היא אחד האמצעים הספרותיים הרווחים ביותר בשירה המקראית, שאף חדר לפרוזה. בתקבולת יש בדרך כלל שתי צלעות (צלע א' וצלע ב'), ולפעמים שלוש צלעות.

יש סוגים שונים של תקבולות:
א. תקבולות על-פי התוכן:
תקבולת נרדפת: צלע ב' חוזרת על הרעיון של צלע א' במילים נרדפות. כלומר, הן מביעות אותו הרעיון פעמיים. לדוגמה:
"האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים ל"ב 1),
"כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל" (שמות י"ט 3).
תקבולת משלימה: הצלע השנייה משלימה מבחינה רעיונית את הצלע הראשונה, ואף מפרשת אותה: "אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מיכרה" (משלי ל"א 10).
תקבולת ניגודית: ישנו ניגוד בין הנאמר בצלע הראשונה והשנייה. לדוגמה: "בן חכם ישמח אב, ובן כסיל תוגת אמו" (משלי י' 1).

ב. תקבולות על-פי הצורה והמבנה:
תקבולת כיאסטית (מצטלבת): בתקבולת זו סדר המילים בשתי הצלעות הוא הפוך, בצורת X - מבנה המילים הנרדפות בצלע א' הוא א, ב, ג, ואילו בצלע ב' בסדר הפוך: ג', ב', א'.
לדוגמה: "(א) שופך (ב) דם (ג) האדם
(ג') באדם (ב') דמו (א') יישפך" (בראשית ט' 6). – זוהי תקבולת מצליבה בצורתה, ומשלימה בתוכנה.
תקבולת חסרה: כאשר בצלע אחת חסר מרכיב כלשהו שמצוי בצלע האחרת.
לדוגמה: "כי מציון תצא תורה, ודבר ה' – מירושלים" (ישעיה ב' 3) – בצלע ב' חסר פועל, ולמעשה אותו פועל ("יצא") משרת את שתי הצלעות.
תקבולת חוזרת: כאשר בצלע ב' ישנה חזרה על חלק מצלע א'.
לדוגמה: "מי כמוכה באלים ה',
מי כמוכה נאדר בקודש" (שמות ט"ו 11).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא