הספרייה הוירטואלית של מטח - ברוך בן נריה הסופר : "והלא שני ספרים כתב ירמיהו"

עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ירמיה


	ברוך בן נריה הסופר : "והלא שני ספרים כתב ירמיהו" מחבר: ד"ר חמ"י גבריהו

חזרה3

בחיפושינו אחר עדות היסטורית לקביעת חלקו של ברוך בן נריה בספר ירמיהו נוכל להסתייע סיוע כלשהו בעדויות מענינות מחוץ לירמיהו הרומזות על כך שהתהלכו בזמן מסוים בגלות בבל ובימי בית שני, שני "ספרי ירמיהו" או שני ילקוטים של מגילות מספר ירמיהו. להלן עדויות על כך מספר דניאל, מה"ספרי" (מדרש ההלכה לספר דברים) מתרגום השבעים ומכתבי יוסף בן מתתיהו.

בדניאל, ט', ב נאמר: "אני דניאל בינתי⁷⁷ בספרים מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה". הכתוב נוקט לשון רבים – "ספרים". לפי הידיעות שבידנו על הטכניקה שהיתה נהוגה אצל אספני ספרים בבבל, נוכל לדמיין לעצמנו שיש לו, לדניאל, אוסף של מגילות ספרים ובהתאם למקובל בבבל, מקום שם לא היה נהוג לקרוא שם לספר, היו המגילות הללו של ירמיהו מונחות באצטבא שעליה היה כתוב באטיקטה⁷⁸: דברי ירמיהו. מכל מקום, הלשון "ספרים" מעידה שלפחות נמצאו ברשותו של החוזה שתי מגילות ספרים⁷⁹. זה תואם לעובדה שנזכר פעמיים בספר ירמיהו מספר זה של שבעים שנה, בפרק כ"ה ובפרק כ"ט⁸⁰. פרק כ"ה בירמיהו שייך, לפי המסקנה הרווחת של החוקרים, למגילה המקורית, היינו לחלק הראשון של ספר ירמיה; פרק כ"ט שייך לספר ברוך. דניאל קרא איפוא בספרים, היינו לפחות שני ספרים של ירמיהו המזכירים ענין זה של שבעים שנה, ואם אין מכאן ראיה חותכת על קיום שני ספרי ירמיהו, הרי שיש לפחות רמז בכך.

עדות ברורה יותר נמצאת בספרי לדברים, א' מקום שם מזכיר בעל הספר: "והלא ב' ספרים כתב ירמיהו".

ככל הידוע לי עמד על מקור זה אדרסהיים ^80אEdersheim עוד במאה הקודמת. החוקר ⁸¹Thackeray ששאל את ישראל אברהמס, מרצה לספרות רבנית בקמברידג' ואברהמס אמר לו, שהכוונה לנאמר בגמרא בבא בתרא ששלשה ספרים כתב ירמיהו: את ספרו, ספר מלכים ומגילת איכה. אברהמס טעה כאן כי בספרי מדובר על ספר ירמיהו. ולא על ספרי מלכים ואיכה. בעקבות טעות זו של אברהמס לא נעשה שימוש במחקר ספר ירמיהו בשבעים השנים האחרונות במקור חשוב של הספרי, עד שזה מקרוב הופנתה מחדש תשומת לב למקור הנ"ל ולמקור נוסף באותו מדרש על ידי הרב אליעזר אריה (לואיס) פינקלשטיין, ראש בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בניו-יורק בספרו New Light from the Prophets שיצא לאור בשנת תשכ"ט.

פינקלשטיין מספר שבהתהלכו בחוצות ירושלים עלה בדעתו הרעיון שיש במדרשי הלכה ובמסורות התורה שבעל פה מקורות קדומים של דברים שנאמרו בבתי-מדרש של נביאים מלפני החורבן ומימי גלות בבל. טוב שהיתה זו תגלית חדשה לפינקלשטיין מבלי שהיה משועבד ל"סבל הירושה" של המחקר המודרני על ספר ירמיהו.

והרי המקור בספרי ל"וזאת הברכה" בדברים ל"ד:⁸²"לפי שאמר להם משה לישראל דברים קשים תחילה... חזר ואמר להם דברי נחומים "וזאת הברכה אשר ברך משה". ומכאן למדו כל הנביאים שהיו אומרים להם לישראל דברים קשים תחילה וחוזרים ואומרים להם דברי נחמות". (בעל המדרש מביא דוגמאות לכך מהושע, יואל, עמוס ומיכה). ואלה דבריו על ירמיהו:
וכן ירמיה אמר: "והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ" (ז', לד), חזר ואמר להם דברי נחומים: "אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו" (ל"א, יב).

ואמנם במהדורת הספרי שבידינו מבקש הדרשן דברי נחומים בסוף ספר ירמיהו: "ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דבר ירמיהו" (נ"א, סד). אלא שזוהי הוספה מאוחרת שהוכנסה לאחר מכן בהשפעת דברי רבי יוחנן בירושלמי ברכות ה', א (ח', ב). בהסתמך על העובדה שבעל ספרי רואה את סוף הספר בפרק ל"א, מסיק פינקלשטיין שהוא היה חי בראשית גלות בבל כאשר רק הספר הראשון, היא המגילה הראשונה מדברי ירמיהו היתה קיימת, ורק לאחר מכן נתווסף הספר השני – דברי ברוך על ירמיהו.

ראוי כאן להזכיר עובדה מענינת שעמדו עליה החוקרים הידועים לוי גינצברג ושאול ליברמן⁸³, שבעל הספרי מזכיר רק נביאים מלפני החורבן ולכן חל הביטוי "כל הנביאים" רק על נביאים אלה.

אולם מאלף ביותר פרט נוסף בדיון זה. בעל המדרש קובע שהלשונות "אלה הדברים אשר דבר משה" או "דברי עמוס" הם לשונות של תוכחה. וזו לשונו:
"כיוצא בו אתה אומר: ואלה הדברים אשר דבר ירמיהו⁸⁴ על ישראל ויהודה וכי לא נתנבא ירמיהו אלא אלו בלבד, והלא ב' ספרים כתב ירמיהו שנאמר "עד הנה דברי ירמיהו" (נ"א, סד). ומה תלמוד לומר "ואלה הדברים", אלא מלמד שהיו דברי תוכחות" (פסקא א').

פינקלשטיין מסיק שבעל מדרש זה חי בתקופת גלות בבל, בזמן שהיו מתהלכים כבר שני ספרי ירמיהו, אולם עדיין לא קיימת היתה ההתחלה שלנו בראשית הספר "דברי ירמיהו", ולכן לקח לו בעל המדרש לשון "ואלה הדברים" מפרק ל'.

מכל מקום דברי המדרש "והלא ב' ספרים כתב ירמיהו" הם עדות חיצונית חשובה על דרכי התהוות ספר ירמיהו שבידינו.

⁸⁵Thackeray מצא על פי הבדלי סגנון בולטים בדרך תרגום השבעים שפעלו בספר זה שני מתרגמים, האחד עד פרק כ"ח, והשני מפרק כ"ט ואילך. הוא מביא לכך דוגמאות משכנעות. למשל הביטוי "כה אמר ה'" מתורגם החל בפרק ב' ועד פרק כ"ח כששים פעם בצורה: τάδε λέγει κύριοςו אילו מפרק כ"ט ואילך מתורגם ביטוי זה בצורה: οΰτως είπεν κύριος כלומר אם ביטוי אחד מתורגם באופן שיטתי בשתי דרכים שונות, סימן שאין זו יד של מתרגם אחד. המסקנה שלו היא שהיו אז שני ספרי ירמיהו, וכל אחד מהם תורגם על ידי מחבר אחר. ותיקרי משער ששני ספרים אלה הם: המגילה הראשונה, שעיקרה חזונות ירמיהו, עד פרק כ"ח, והספר השני הוא החלק הביוגרפי שכתב ברוך בן נריה.

מדברי יוסף בן מתתיהו על ספר ירמיהו

יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות", מספר על ירמיהו, שנבא על חורבן ירושלים ומפלת בבל. ובהמשך הוא מספר שיחזקאל כתב πρωτος (שאפשר לתרגמו כ"ראשון" או לפני ירמיהו) שני ספרים על עניינים אלה של חורבן ירושלים ומפלת בבל (περί τούτων δύο βίβλους γράφας κατέλιπεν). חוקרי ירמיהו מדורות ראשונים, וביניהם אייכהורן⁸⁶, מניחים שיש כאן טעות של חילופי שמות יחזקאל וירמיהו, והכוונה לשני ספרים שכתב ירמיהו; עדות זו הבנויה על שינוי או תיקון גירסה אין לה משקל הרבה, אלא שיחד עם הערך המצטבר של העדויות הקודמות: בירמיהו פרק ל"ו על קיום מגילה ראשונה קדומה של ירמיהו; העדות מלשון "ספרים" בדניאל; העדות מלשון הספרי על שני ספרים שכתב ירמיהו; עם הרמזים בדרך תרגומם של השבעים – כל זה מעיד שירמיהו שבידינו הורכב משני ספרים.

לאור העדויות המצטברות האמורות נראה לי, שיש לראות את עיקר ספר ירמיהו שבידינו כחבור מורכב משתי מגילות ספרים קדומות בלבד, כשאחת מהן הוא ספרו של ברוך בן נריה על ירמיהו. שני ספרים אלה נחתמו ונכרכו יחדיו לאחר מכן בידי עורך, שהוסיף את הפרק ההיסטורי נ"ב, המקביל לסיפור החורבן שבספר מלכים.

לפי זה אין סיוע מבחוץ לדעת קבוצת החוקרים, שנשתמר בתוך ספר ירמיהו שבידינו גם מקור משל האסכולה הבתר-דטרונומיסטית, היינו מקור C.

הערות שוליים:
77. "מבין" משמעותו סופר מתקדם, בנגוד לתלמיד מתחיל. זה יוצא מן הכתוב בדברי הימים א', כ"ה, ח: "כקטון כגדול מבין עם תלמיד". הכנוי "מבין" לסופר מצוי בבבל. ראה Gadd הנ"ל, עמ' 13.
78. ראה על מנהג סופרים קדום זה לשים אטיקטות אצל, C. Wendel. הערה 61ב.
79. סבורני שלפי פשוטו של הכתוב "בינותי בספרים", מוסף הכינוי "בספרים" למגילת ספרים של ירמיהו, וזה בנגוד לפרושו של 2, L. Blau, Zur Einleitung in der heiliger Schrift 1894 המבאר "ספרים" (בדניאל ט') ככנוי לכתבי הקודש.
80. ראה מאמרי "עת קץ" בבית מקרא י"ג, תשכ"ב, עמ' 87-81.
80א ראה 454 E. Edersheim, Dic. of Christian Biography, 3, דבריו של אדרסהיים ידועים לי על פי מאמרו של טקרי הנזכר בהערה הבאה.
81. H.S.J. Thackeray, The Greeck Translation of Jeremaiah, Journal Theological Studies 4, (1903) 245 ff.
82. ראה "ספרי על ספר דברים" מהדורת האראוויטץ-פינקלשטיין. ת"ש מהדורה שניה תשכ"ט, פסקא שמ"ב, עמ' 391-2.
83. ראה L. Ginzberg, Commentary on the Yerushalmi IV p. 58. edited D. Weiss pp 14 ff. שאו ליברמן, "תוספתא כפשוטה", ברכות עמ' 41 ואילך.
84. פינקלשטיין שם לב להבדל נוסח מעניין של בעל הספרי בפרק ל', ד "אשר דבר ירמיהו", לעומת נוסח המסורה "אשר דבר ה' אל ישראל ואל יהודה". קיים פה הבדל נוסח מענין בין המסורה לבין הספרי.
85. ראה Thackeray, שם, עמ' 247.
86. (G. Eichorn, Einleitung in das AT (1803. מובא על ידי טקרי, שם.

ביבליוגרפיה:

כותר:	ברוך בן נריה הסופר : "והלא שני ספרים כתב ירמיהו"
מחבר:	גבריהו, חמ"י (ד"ר)
שם הספר:	זר לגבורות : קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית
עורך הספר:	לוריא, בן ציון
תאריך:	תשל"ג
בעלי זכויות :	קריית ספר
הוצאה לאור:	קריית ספר

חזרה3

הדפסה

החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט.

Cancel