ראשי סופרי 'השִלֹח' מראשיתו עד סוף שנת 1902

מילות המפתח: אחד העם, סופרים עבריים, ציונות רוחנית
אחד העם ייסד ירחון זה ב- 1896, וערך את עשרת כרכיו הראשונים, כחלק מחזונו בדבר מרכזיות הספרות הלאומית בתחייה הרוחנית של עם ישראל, כהכנה לתחייתו המדינית. בתצלום: אחד העם מופיע בשורה העליונה, שני מימין, ומעוטר בכותרת "עורך 'השלח' מראשיתו עד סוף שנת 1902".  /למידע מלא...

חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

מדליית זיכרון לכינוס הסנהדרין, 1782, בדיל, אוסטריה

מילות המפתח: בונפרטה, נפוליאון, סנהדרין, מדליות
מדלייה לציון כינוס "סנהדרין גדולה" על ידי נפוליאון בשנת 1807. בסנהדרין השתתפו נציגי יהודים מצרפת, ממערב גרמניה ומצפון איטליה. למעלה: דיוקנו של נפוליאון והכיתוב: "נפוליאון – קיסר ומלך" למטה: נפוליאון אוחז בלוחות הברית. הדמות הכורעת מייצגת את הסנהדרין ותחתיה הכיתוב: "סנהדרין גדולה". /למידע מלא...

בית המדרש של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז', אוקראינה

מילות המפתח: חסידות, בתי מדרש, אוקראינה, הבעש"ט
ר' ישראל הבעל שם טוב (הבעש"ט) נחשב לאבי החסידות שצמחה בפולין במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. חי ופעל במז'בוז' במשך עשרים שנה (1740 בערך – 1760). הבעש"ט גיבש דמות חדשה של מנהיג ביהדות, דמותו של הצדיק, הרבי, ואת דגם החבורה המתלכדת סביב אישיותו של מנהיג כריזמטי. /למידע מלא...

כליזמרים, בוריס דוברוב, ציור שמן, 2006

מילות המפתח: חגיגות וטכסים, מוסיקה יהודית, יהודי מזרח אירופה, כליזמרים
חבורות הכליזמרים (מלשון "כלי זמר") הן קבוצות של נגנים שהופיעו בחתונות, בחגיגות פורים וביתר החגיגות של הקהילות היהודיות במזרח אירופה. המנגינות אותן ניגנו היו שילוב של ניגונים יהודיים מסורתיים עם יסודות מן המוזיקה של הסביבה שחיו בה.  /למידע מלא...

רובינזון קרוזו מכין קרשים לבניית גדר

מילות המפתח: ספרות ילדים ונוער, רובינזון קרוזו
הספר "רובינזון קרוזו" נכתב על ידי הסופר האנגלי דניאל דפו ופורסם בשנת 1719. הספר מתאר את הרפתקאותיו של רובינזון קרוזו, מלח שניצל מאניה טרופה וחי כשלושים וחמש שנה על אי בודד. הישרדותו של רובינזון אינה מיוחסת לכוח עליון, אלא לתכונותיו האישיות של הגיבור - לתושייתו ולאומץ ליבו. בכך רומז דפו, שגורל האדם נתון בידיו ולא בידי האל או הממסד הדתי. הספר זכה לתפוצה גדולה ותורגם לשפות רבות. התמונה היא איור מתוך מהדורת הספר שיצא לאור ב- 1900.  /למידע מלא...