שִׁכְתּוּב

מילות המפתח: הבעה בכתב, הבנה
שייך ל: הבעה והבנה. שינוי שהכותבים מבצעים בטקסט, במטרה לשפר אותו ולהתאים אותו טוב יותר למטרה שלו. הכותבים קוראים את הטקסט כמה פעמים, מנסים לגלות את הבעיות, ולמצוא דרכים לתיקון. מקור המילה שכתוב הוא – לכתוב מחדש. ראו גם: עריכה. /למידע מלא...

שינוי והתהוות

מילות המפתח: מורפולוגיה עברית
שייך ל: מערכת הצורות. משמעות המובעת בפועל. הפועל מביע פעולה של שינוי, התהוות של מצב חדש. המשמעות של שינוי והתהוות מובעת בעיקר בבניין התפעל ובבניין הפעיל. /למידע מלא...

מילות המפתח: גטאות (שואה), ברגן-בלזן (מחנה ריכוז), משטרה יהודית, יהודי סלוניקי
ז'ק לוי מתאר את גורל יהודי סלוניקי מהקמת הגטו בפברואר 1943 ועד המשלוח האחרון של יהודים להשמדה. בתיאורו הוא  מבקר את האופן שבו נהג רב הקהילה הרב קורץ ואת  פעולתם של השוטרים היהודים. /למידע מלא...

מילות המפתח: עבודת כפייה, יהודי סלוניקי
תיאור עבודות הכפייה שאליהן נשלחו יהודי סלוניקי מיולי 1942 עד אוקטובר 1942. העובדים התנסו בחוויות קשות ביותר ואלה שבבו חזרו שברי אדם. אחת העבודות הייתה סלילת דרך על שטח בית הקברות היהודי בעיר. /למידע מלא...

מילות המפתח: יהודי סלוניקי
על גורל יהודי סלוניקי בראשית הכיבוש הגרמני. בעדות מובעת ביקרות על הנהגת הקהילה המוצגת כנכנעת לגרמנים. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: מתיאורי העזיבה

מילות המפתח: מבצע עזרא ונחמיה, יהודי עיראק
תיאורים ספרותיים של בגדאד המתרוקנת מיהודיה. בתיאורים של סמיר נקאש ושל יצחק בן משה מודגש צער הפרידה. התיאורים כוללים את הווי החיים, האמונות, המנהגים והיחסים שנרקמו בין היהודים לשכניהם.  /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: יציאתו של שלום דרווויש כמשל

מילות המפתח: יהודי עיראק
מניעי העזיבה של עורך הדין שלום דרוויש, מזכיר הקהילה עד 1946, מחשובי הסופרים בעיראק ופעיל במפלגה הלאומית הדמוקרטית. הגורם העיקרי לדבריו היה הזדעזעותו מיחס בתי המשפט העיראקיים ליהודים. עם זאת, עקירתו מעיראק לא יכלה להפריד אותו מהעיראקיות שלו שהיא בראש ובראשונה מהות תרבותית ושורשים היסטוריים עמוקים.  /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: הקמת מדינת ישראל והשפעתה על תודעת יהודי עיראק

מילות המפתח: ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
הקמת המדינה כפתה על יהודי עיראק את הבררה בין שתי הישויות הלאומיות: הציונית-הישראלית או הערבית. היא גרמה למעבר ממעמד של עדת חסות דתית למיעוט לאומי. רוב יהודי עיראק בחרו  בעלייה אך בין המנהיגים היו שהצדיקו את קיומה של הקהילה כגורם משלים למדינת ישראל ותומך בה. את הרדיפות והאפליות הם ראו כתופעה זמנית חולפת הנובעת מהמתח סביב שאלת ארץ-ישראל.  /למידע מלא...