הנחות היסוד של החוק הפלילי במקרא : ג

מילות המפתח: משפט המקרא, משפט המזרח הקדום
העקרון שאין שיעור לערכם של חיי אדם הוא יסודו של ההבדל בין גישת המקרא לפשע ההריגה ובין הגישה של מערכות-החוק האחרות במזרח הקרוב. שם מאפשר החוק לקבוע מחיר לחיים ומתיר לקרובי ההרוג לבחור בין נקמה לפיצוי כספי או חמרי אחר על מותו של האדם.  /למידע מלא...

הנחות היסוד של החוק הפלילי במקרא : ד

מילות המפתח: משפט המקרא, משפט המזרח הקדום
הבדל עקרוני נוסף בין החוק המקראי לחוק הלא-מקראי של המזרח הקרוב העתיק הוא בענין הענשת-התמורה,  הענשת איש בעוון איש אחר. בחוקי מסופוטמיה היה מקובל מאד להעניש כך. בחוקי המקרא שולטת התפישה כי "איש בחטאו יומת". /למידע מלא...

קרבן הפסח : הגרעין הקדום של חוק הפסח בס"ד

מילות המפתח: משפט המקרא, קרבן פסח
חלק זה של המאמר מראה כי חוק קרבן הפסח בספר דברים לקוח ממקור קדום. המקור הקדום הוא גם המקור שעמד בפני כותב חוקי ספר הברית. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגים ועלייה לרגל

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), משפט המקרא, עלייה לרגל (יהדות)
חג במקרא הוא עליה לרגל למקדש והתקהלות של שמחה. המאמר דן בחוק המקראי של העליה לרגל ובאפשרויות המימוש המעשיות שלו. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : א. זכות במהלך העבודה - אכילה מן היבול (דב' כג, כה-כו)

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר דן בחוק המסדיר את זכותו של העובד לאכול מהיבול במהלך עבודתו, ובפרשנויות השונות לחוק זה. הניסוח של החוק מלמד על מגמתו - יצירת אחוה ושיתוף בין העובדים לבין בעל הבית. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ב. שכר העבודה - איסור הלנת שכר (וי' יט, יג : דב' כד, יד-טו)

מילות המפתח: שכר, משפט המקרא
איסור עיכוב שכרו של עובד מופיע פעמיים בחוק המקראי. המאמר מבאר כל חוק ודן ביחס בין שני החוקים. כן מראה המאמר את הזיקה בין החוק המקראי למשפט המודרני ואת ההבדלים ביניהם. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ג. הטבה בסיום יחסי העבודה - מענק שחרור (דב' טו, יז-יח)

מילות המפתח: עבדות, משפט המקרא, פיצויי פיטורין
החוק המקראי קובע מתן מענק לעבד עברי עם שחרורו. המאמר מבאר את החוק בהרחבה ומראה את האמצעים הרטוריים שבהם משכנע נוסח החוק את האדון לקיים חוק זה. /למידע מלא...

עשרת הדיברות - ייחודם ומקומם במסורת ישראל : חידוש ההתחייבות - עה"ד בפולחן

מילות המפתח: שבועות, מעמד הר סיני, עשרת הדיברות
המאמר בוחן את הדעה בחקר המקרא לפיה בימי קדם קיימו בישראל התכנסויות להמחזתו ולחגיגתו של מעמד ההתגלות בהר סיני. כותב המאמר מזהה את החג המדובר עם חג השבועות. עדויות לכך הוא מוצא בשני מזמורי תהילים ובמספר נאומים של הנביאים הושע וירמיהו, המכילים אמירות תוכחה הנאמרות על רקע עשרת הדיברות. ההבדל בין הנביאים למזמורים הוא בכך שהנביאים אינם נזקקים לתיאור מעמד מתן תורה כדי  להזכיר את הצוויים מעשרת הדיברות. לעומת זאת מזמורי התהילים המכילים הנ"ל מתייחסים להקשר ההיסטורי- מעמד ההתגלות ומתן תורה, ובכך מעידים על מועד השמעת המזמור- ימי חג שבו התקיימה 'עצרת' לצורך אישרור וחידוש ברית סיני.  /למידע מלא...