'וועד הלשון העברית', 1912

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית, בן יהודה, אליעזר
הוועד, שנוסד תחילה ב- 1890, פעל זמן קצר, וחידש פעולתו ב- 1912, ומאז היה למוסד המרכזי לשיכלול הלשון העברית ולהפצתה; ב- 1953 הפך ל'אקדמיה ללשון העברית'. צילום קבוצתי של הוועד. יושבים, מימין לשמאל, אליעזר בן-יהודה, י. קלוזנר, ד. ילין,...; עומדים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלסון וא"י בראוור; בן-יהודה היה ממקימי הוועד ויושב הראש שלו, עד פטירתו.  /למידע מלא...

מילון הלשון העברית - מילונו הגדול של בן יהודה, במהדורה מוקדמת

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית
מפעלו הספרותי הראשי של אליעזר בן יהודה, שייך ללא ספק לשטח המילונות. "מילון הלשון העברית בזמן הזה כולל: ... כל מילות הלשון העברית שבתנ"ך והמילות העבריות ומספר רב מיתר המילים שבתלמוד ומדרשים וכל המילים שבספרי הפוסקים, המחקר החכמות, הפיוטים השירה והמליצה, עד ימינו אלה. ... המילות שנתחדשו בזמן האחרון, ומספר רב של מילים אשר יצר המחבר למושגים ישנים וחדשים אשר לא מצא להם כלל מילים בספרותנו..." בשער הספר מופיעה הקדשה לספריה הלאומית: "לבית הספרים הלאומי וגנזי יוסף, לאות הכרת טובה בעד גנזיהם הפתוחים לפני תמיד, המחבר". /למידע מלא...

איורי מושבות מהעלייה הראשונה

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מושבה
איורי מושבות מהעלייה הראשונה מתארים את התחדשות הישוב בארץ ישראל (מתוך אלבום מזכרת מארץ ישראל, סביב שנת 1900). האיורים מתארים מראות מהמושבות: עקרון, רחובות, באר טוביה, חדרה ונס ציונה (ואדי אל-חאנין). /למידע מלא...

הברון אדמונד דה רוטשילד, 'הנדיב הידוע'

מילות המפתח: הברון רוטשילד, התיישבות, עלייה ראשונה
רוטשילד בנימין אדמונד דה ( 1934-1845), יליד פריס, בעל תואר ברון, נודע בזכות הסיוע שהעניק למושבות העלייה הראשונה כאשר נקלעו לקשיים כלכליים שאיימו על הישרדותם. במתן הסיוע למושבות העדיף להופיע בכינוי "הנדיב הידוע" ולא בשמו המלא. יישובים אחדים נקראו בארץ על שם בני משפחת רוטשילד, ובהם בנימינה וזכרון יעקב – על שם אביו, ומזכרת בתיה – על שם אמו.   /למידע מלא...

יישובי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, 1914-1881

מילות המפתח: התיישבות, עלייה ראשונה, עלייה שנייה
המפה מציגה את היישובים שנוסדו בתקופת העלייה הראשונה ובתקופת העלייה השנייה.  /למידע מלא...

ללא כותרת

מילות המפתח: מעמד האישה, אמנות, נשים
נלי אגסי, ללא כותרת, מתוך "היעדר קודם להוויה", טכניקה מעורבת, 2002.
יצירה זו היא עבודת רקמה הנראית באמצעו של תהליך העשייה - המחט נעוצה בבד, החוט משתלשל, והבד העודף לא הוסר. על הבד רקומה דמות נשית. הן הדמות והן השימוש בטכניקת הרקמה מעמידות במרכז הבמה סוגיות הנוגעות לדמות האישה.  /למידע מלא...

Unstitching the Light (לפרום את האור)

מילות המפתח: מעמד האישה, אמנות, נשים
נלי אגסי, מתוך המיצג Unstitching the Light (לפרום את האור), Heidelberger Kunstverein, היילדברג, 2000.
בתמונה זו, מתוך המיצג "לפרום את האור", נראית האמנית נלי אגסי כשהיא עומדת על שולחן ערוך לסעודה, לבושה בשמלה לבנה, ואל אזור בית החזה שלה מחוברות תשע רצועות בד הקשורות בקצותיהן לאבנים. גופה נוטה מעט קדימה, כיוון שאורכן של הרצועות מונע ממנו להתיישר. הבד הרך נתון לשליטת האבנים הכבדות ומגביל את תנועתה. אפשר לפרש זאת כייצוג סמלי של הגבולות שהחברה שמה לנשים. /למידע מלא...

אסור לצאת מהקווים ואסור לגעת ברצפה

מילות המפתח: מעמד האישה, אמנות, נשים
נלי אגסי, מיצג שהתקיים במסגרת התערוכה "אסור לצאת מהקווים ואסור לגעת ברצפה", גלריה בורוכוב, תל-אביב, 1999; Windows Gallery, לונדון, 1997.
במיצג זה ישבה האמנית נלי אגסי בחלון ראווה על כסא לבן, כשהיא לבושה שמלה לבנה ומאחוריה קיר לבן. על הרצפה הונחו גלילים של צמר אדום. במהלך המיצג, שנערך אל מול פני העוברים ושבים ברחוב, יצרה אגסי מעין שמלה חדשה באמצעות ליפוף חוטי הצמר האדום סביב גופה. יצירה זו עוסקת, בין היתר, בסוגיות הקשורות למצבן של נשים בחברה. /למידע מלא...