יישובי העלייה הראשונה והשנייה 1881 - 1914

מילות המפתח: עלייה ראשונה, מפות, עלייה שנייה, יישובים
המפה מציגה את ההתיישבות בתקופת העלייה הראשונה ובתקופת העלייה השנייה. /למידע מלא...

אספת קטוביץ (1884)

מילות המפתח: חבת ציון, מוהליבר, שמואל, פינסקר, יהודה לייב, ועידת קטוביץ
אספת קטוביץ (1884) - ועידת היסוד של 'חובבי ציון', שהתכנסה בנובמבר 1884, ודנה בארגון התנועה לחיבת ציון והרחבת פעולות אגודותיה. במרכז התמונה יושבים פינסקר והרב שמואל מוהליבר. /למידע מלא...

האספה הכללית הראשונה באודסה

מילות המפתח: חבת ציון, מוהליבר, שמואל, פינסקר, יהודה לייב
האספה הכללית הראשונה באודסה לחברת תמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ הקדושה (1890). במרכז התמונה יושבים פינסקר והרב מוהליבר. עוד במשתתפים: משה ליב ליליינבלום, אשר גינצברג (אחד העם) ושלום עליכם. /למידע מלא...

התחנה האחרונה

מילות המפתח: חבת ציון, אוסישקין, אברהם מנחם (מנדל), קבורה בארץ-ישראל, פינסקר, יהודה לייב
צילום ממעמד הלוויה השנייה של פינסקר, עם העלאת עצמותיו ארצה, בח' בתמוז תרצ"ד, 21.6.1934. במרכז התמונה מנחם אוסישקין, שדאג להעלאת עצמותיו של מורו הרוחני בחיבת ציון. פינסקר נקבר בהר הצופים בירושלים. /למידע מלא...

משה לייב ליליינבלום (1843 - 1910)

מילות המפתח: חבת ציון, ליליינבלום, משה לייב
דיוקן ליליינבלום בצעירותו (שנות ה- 70' למאה ה- 19). משה ליליינבלום – סופר, מסאי, איש רוח ומראשי תנועת חובבי ציון. התנועה קמה בעקבות הפרעות שהתחוללו בשנת 1881 (סופות בנגב), במטרה לעודד התיישבות בארץ-ישראל. ליליינבלום התמיד בפועלו, ובעקביות רבה תמך בכל עשייה שיש בה כדי לקדם את הקמת היישוב היהודי בארץ-ישראל. /למידע מלא...

גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...

אחד העם בערוב ימיו, סביב 1925

מילות המפתח: אחד העם
אחד העם עלה לארץ בשנת תרפ"ב - 1922 עם אשתו וילדיו. תחילה התיישב בירושלים - ואחר כך עבר לתל אביב, שם הקדיש את זמנו לעריכת כל כתביו ולהעלאת זיכרונותיו על הכתב. אחד העם נפטר בתל אביב בחודש טבת תרפ"ז - 1927, ונקבר בבית הקברות הישן ברח' טרומפלדור בתל אביב. /למידע מלא...

אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל

מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...