ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ב. חידוש הקשרים עם הגולה

מילות המפתח: ארץ-ישראל ויהדות התפוצות
הקשרים עם יהודי התפוצות התחדשו בימי רבן  גמליאל ובאו לידי ביטוי בנסיעות של רבן גמליאל ושל חכמים אחרים לתפוצות השונות. גם  בימים שלאחר מרד בר כוכבא, הכירה יהדות בבל בהגמוניה של ארץ - ישראל ובמוסדות הנהגתה, למעט ניסיון לקדש חדשים ולעבר שנים בבבל. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ג. העלייה לארץ - ישראל

מילות המפתח: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, עלייה לרגל (יהדות)
המאמר דן בעלייה לארץ ישראל לאחר חורבן הבית ובמיוחד בקשרים בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. הקשרים באים לידי ביטוי גם בדמיון שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ד. פדיון שבויים

מילות המפתח: ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, פדיון שבויים
הן בימי הבית השני והן לאחר החורבן עשו היהודים מאמצים רבים לפדות שבויים יהודיים מידי הגויים. ליד מרכז ההנהגה בארץ-ישראל הייתה קופה שיועדה לפדיון שבויים, אבל היו גם יוזמות פרטיות. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ה. העלאת מתים לקבורה בארץ - ישראל

מילות המפתח: בית שערים (יישוב עתיק), ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, קבורה בארץ-ישראל
מעלתה של הקבורה בארץ - ישראל הביאה לכך שאנשים מן התפוצות ביקשו להיקבר בארץ. היו בתי קברות, למשל, בית שערים, שיועדו במיוחד לשם כך. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: הזיקה לארץ-ישראל ומשמעותה אצל יהודי עיראק

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
מאז ראשיתה בימי גולת בבל כמעט ולא פסקה בקרב יהודי עיראק הזיקה הדתית לארץ ישראל והיא שעמדה  ברקע העלייה ההמונית לאחר קום המדינה. אולם בכל תולדות עם ישראל בגולה לא מצאנו כי הזיקה לציון לבדה או כגורם מרכזי הביאה לעקירת קהילה יהודית שלמה ועלייתה לישראל. את ההסבר לתזוזה ההמונית יש לחפש באירועי התקופה ובמצבם של יהודי עיראק.  /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

רבי יהודה בר אילעאי ויחסו אל רומי

מילות המפתח: רומי, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, חז"ל, תלמוד בבלי. שבת
מאמר זה דן בסיפור המובא בבבלי שבת (לג ע"ב) שעוסק בשיחה על טיבה ועל מעשיה של מלכות רומי בין שלושה חכמים מרכזיים בתקופת אושא: רבי יהודה בר אילעאי, רבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בן יוחיי. סיפור זה התקבל במחקר ההיסטורי כמעט ללא עוררין, אולם מבחינה של מקור הסיפור, נטען במאמר זה, כי הסיפור כולו הוא יצירה ספרותית, שאין לה אחיזה במציאות ההיסטורית של תקופת אושא. /למידע מלא...

שישים שנים של שותפות

מילות המפתח: מלחמת ששת הימים, יהודי התפוצות, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות
על שישים השנים למאבק להקמת מדינת ישראל והכרזת המדינה ועל יחסי ישראל והתפוצות. על הגורמים שחוללו את השינוי בשני העשורים האחרונים, אותם ניתן להגדיר כתקופה של חיפוש אחר סוג חדש של שותפות בין ישראל לבין העם היהודי בתפוצות. /למידע מלא...