קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

מלך ביופיו

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), רבנים, יהדות בבל
דמותו של הרב יוסף חיים המכונה בן איש חי וההערצה שרחשו לו יהודי בגדאד. הרב יוסף חיים התפרסם בדרשותיו על פרשת השבוע ששילבו דברי הלכה והותאמו לקהל השומעים. פסיקותיו מתחשבות במנהג המקום ומושפעות מעולמו הקבלי. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רס"ג, יהדות בבל
רב סעדיה גאון חולל שינויים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל. הוא חיבר מונוגרפיות בתחומי הלכה שונים, עסק בפרשנות המקרא וכתב חיבורים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. הוא חולל מהפכה גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות והטביע את חותמו על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: תכונות אופייניות של כתיבתו

מילות המפתח: רס"ג, ספרות תורנית, יהדות בבל
בחיבוריו של רב סעדיה גאון יש חידושים רבים שהוא יצר, למשל הצגת תוכן העניינים ומספור הפרקים, כתיבת הקדמה, שהייתה מקובלת בספרות המוסלמית אבל לא בספרות היהודית שעד זמנו וריבוי הפנים בכל אחת מיצירותיו. כמעט את כל חיבוריו ההגותיים, הפרשנים והבלשניים כתב בערבית ואילו בשירה השתמש בעברית. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת

מילות המפתח: רס"ג, מסורת יהודית, יהדות בבל
רעיון ה"מסורת" בחיים הדתיים ובאופן כללי ממלא תפקיד מרכזי בחשיבתו של רס"ג. מצד אחד היה רב סעדיה חדשן ואף מהפכן בלתי נלאה אך מצד שני, כל הכלים החדשים שהשתמש בהם נועדו לשרת מטרה אחת נעלה: הגנה על המסורת היהודית הרבנית.  /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן

מילות המפתח: רס"ג, לוח שנה, ישיבות, יהדות בבל
הידיעות העיקריות על מהלך חייו של רב סעידה גאון והתפקיד שמלא בפולמוס על לוח השנה שהתחולל בשנים 923-921 בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. רב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק הזה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. בשנת 928 נתמנה לראש ישיבת סורא אך מעמדו כראש הישיבה היה שנוי במחלוקת. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: האתגר הכיתתי

מילות המפתח: רס"ג, קראים, יהדות בבל
בתקופת הגאונים יש תחייה מחודשת של הכיתתיות היהודית ובמיוחד עם פעילותו של ענן בן דוד, מייסד הכת הקראית. בפרק תיאור נקודות המחלוקת העיקריות בין היהדות הרבנית לקראים והמערכה שניהל רב סעדיה גאון נגדם. /למידע מלא...