נוף ומסלע - ים המלח מחברת: אופירה גל

חזרה3

במקום הנמוך ביותר בעולם נמצא הים המלוח ביותר בעולם - ים המלח. זהו אגם ייחודי, שבעבר השתרע על שטח רחב הרבה יותר, ובמשך הזמן הצטמק לממדיו הנוכחיים. מפלס המים של ים המלח משתנה גם בזמננו, בשל התערבות האדם ובשל שינויים באקלים.

ים המלח - תכונות ותיאור

ים המלח ממוקם לאורכו של קטע מקו השבר הגדול - הבקע הסורי-אפריקאי. לאורך קו שבר זה ישנם מספר שקעים נוספים: בדרום - השקע של מפרץ אילת, ומצפון לים המלח - שקע הכינרת ושקע החולה.
ים המלח נמצא בגובה של כ- 400 מ' מתחת לפני הים התיכון. הוא מהווה בסיס סחיפה גדול לכל ההרים שמורדותיהם משתפלים לעברו.
בעוד שבמזרח ובמערב גובלים חופי ים המלח בשרשרת הרים - כלפי צפון ודרום, בכיוון המשכה של בקעת הירדן, הוא פתוח.

ים המלח הוא המלוח באגמי העולם. שיעור המליחות של מי ים המלח - כלומר, משקל המלחים המומסים בליטר תמיסה - הוא גבוה פי עשרה ממשקל המלחים המומסים בנפח דומה של מי ים "רגילים".

ים המלח מתחלק לשני אגנים: אגן צפוני עמוק ואגן דרומי רדוד. בעשרים השנים האחרונות ירד מפלס ים המלח בשנים עשר מטרים ואגנו הדרומי יבש.
תעלת הזנה מזרימה כיום מים מהאגן הצפוני לאגן הדרומי. האגן הדרומי מכוסה בבריכות אידוי, השייכות למפעלי ים המלח.

סיפור המים

מהיכן הגיעו המים לים המלח ומדוע הם כל כך מלוחים?
מי ים המלח הם תרומתו הנדיבה של... הים התיכון. בתקופות קדומות היה קשר בין הים התיכון לבקע הירדן. הקשר היה דרך עמק זבולון ועמק יזרעאל, שהיו נמוכים מגובה פני הים התיכון, ואפשרו למי הים לחדור ולהציף את בקע הירדן עד לאזור ים המלח. המים שהגיעו עד בקעת ים המלח היו רדודים יחסית, האקלים היה שחון וההתאדות הייתה רבה, כך שבאותה תקופה שקעו באזור סלעי מלח בעובי רב, המוערך בשלושה ק"מ בערך. סלעים אלה הם אחת הסיבות למליחות מי ים המלח וחלקם חשוף כיום בהר סדום .

בתקופה מסוימת (לפני כ- 2 מליון שנה), עקב התפרצויות געשיות וזרמי לבה בגליל ובגולן, נותק הקשר בין בקעת הירדן לים תיכון, וים המלח הפך לאגם סגור שבשיא התפשטותו השתרע מחצבה ועד לכינרת. האגם הצטמק לפני כ- 15,000 שנה, וממנו נותר ים המלח כשריד.

גם בתקופתנו ממשיך ים המלח להצטמק והמחקר מלמד שבעשרים שנה האחרונות ירד מפלס ים המלח ב- 12 מטרים.
השינויים במפלס ים המלח נובעים מהשינויים במאזן המים של האגם, כלומר, היחס בין כמות המים הנכנסת אליו מכל המקורות (הירדן, נחלים אחרים ומעיינות), לבין כמות המים שהוא מאבד באידוי.

על המאזן משפיעים תנאי טבע, כמו האקלים - כמות הגשם, הטמפרטורות ושיעור ההתאדות בשנה מסוימת - ותנאים שיוצר האדם. לדוגמה, סכר דגניה, שנבנה בקצה הדרומי של הכינרת - מאגר המים הגדול של ישראל - חוסם את מעבר מים לירדן התחתון וכך מגיעים מעט מאוד מים מהכינרת דרך הירדן לים המלח. דוגמה אחרת: הרחבת בריכות האידוי באגן הדרומי מגדילה את שטח פני הים, מגבירה את האידוי וגורמת לירידת המפלס.

כיום הגורם העיקרי המשפיע על מאזן המים של ים המלח הוא התערבות האדם.
אם לא ישתנו התנאים, למשל שהאקלים יהפוך לגשום יותר; נהר הירדן יזרים מים לים המלח; ייווצר קשר כלשהו בין ים המלח לים התיכון - תימשך המגמה של ירידת מפלס האגם.