|
 |
 |
 |
חזרה3 |
להנקה יתרונות תזונתיים, בריאותיים, התפתחותיים, פסיכולוגיים וכלכליים לתינוק, לאם, למשפחה ואף לחברה
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להניק את התינוק, מכיוון "שחלב-אם הוא המזון המועדף לכל התינוקות, כולל הפגים והחולים". גם ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF ממליצים להניק מכיוון שאין דרך הדומה להנקה בהספקת מזון אידיאלי לשם גדילה והתפתחות טובה של התינוקות. ההנקה מהווה בסיס ביולוגי ורגשי ייחודי לשמירת הבריאות של האם והתינוק.
 |
הזנת התינוק בהיסטוריה |
מתחילת הווייתו של האדם התבססה הזנת התינוק על הנקה. הספרות ההיסטורית מתייחסת אל ההנקה כאל פעולה בסיסית, טבעית וברורה מאליה. בכתביהם של היפוקרטס, סורנוס וגלן (Hippocrates, Soranus and Galen) יש תאורים על הנקת תינוקות. האנתרופולוג ויקס (Wickes) שיער, שרופאי הילדים הקדמונים לא הזכירו את ההזנה המלאכותית, כי לא היו הנחיות לדרך ההכנה, ונראה שהחלב שניתן היה חלב בעלי חיים, שלא נעשה בו כל שינוי. משחר הציוויליזציה העסיקו משפחות עשירות נשים מיניקות. עדות נאמנה לכך מצויה בספר שמות בדבריה של בת-פרעה "היליכי את-הילד הזה והניקהו לי ואני אתן את שכרך". התמונה הראשונה של משאבת חלב משנת 1577, שנמצאה באיטליה, מהווה עדות להזנה בחלב-אם שלא בהנקה. בנקים לחלב-אם הוקמו בבוסטון בשנת 1910. בחפירות במצרים נמצאו כלי האכלה לתינוק משנת 2000 לערך לפני הספירה. בחפירות אתר המלך סרדנופוליס (Sardanopolis) בנינווה (משנת 888 לפני הספירה) נמצאו שרידי ציור של אשה המאכילה את תינוקה בבקבוק הדומה לזה של ימינו. כלי האכלה מחרס נמצאו גם ברומא בקברי תינוקות מהמאה הראשונה עד החמישית. משך מאות בשנים הזנה מלאכותית היתה קשורה בשיעור תמותה גבוה. סורנוס, רופא רומאי מהמאה השנייה לספירה, ביקר בכתביו את המעבר להזנה מלאכותית בשלבים מוקדמים מדי בחיי התינוק. סר הנס סלון (Sloan) דיווח שבבריטניה בשנת 1660 היה שיעור תמותת התינוקות שינקו 19%, ואלה שלא ינקו, 54%. ברואן שבצרפת, במשך השנתיים שבין השנים 1763 לבין 1765, מבין 132 תינוקות שהוזנו בחלב פרה מהול מגיל שלושה חודשים שרדו חמישה בלבד. בשנת 1753 קיבל מושל ואזה, אחד המחוזות בשוודיה, את אישור המלך לקנוס את האמהות שלא הניקו את תינוקיהן.
ממחצית המאה ה-19 חל שיפור בהזנה המלאכותית כתוצאה מהקידמה שחלה בטכנולוגיות איוד ושימור החלב. כבר באותה העת היו רופאי הילדים מעורבים בפיתוחן ותכנונן של תמ"ל ושימשו מעין חותמת להיות התרכובת "מדעית". בשנת 1910 הופיעה לראשונה תרכובת שניתן היה להכינה לפי ההנחיות המודפסות על הקופסה, אלא שתרכובת זו זכתה לביקורת צולבת מצד הרופאים. בשנת 1932 התנה ארגון הרופאים האמריקאי את מתן האישור לתמ"ל בכך שהחברה המייצרת תחדל מלפרסם את התרכובת ותפנה את ההורים לרופא, כדי לתכנן על ידו את הזנת התינוק. התניה זאת הוותה את "הקוד" הראשון לשיווק תמ"ל. מצב זה נמשך עד אשר חברות מזון החלו לייצר תמ"ל והתעלמו מהצורך במעורבות הצוות הרפואי. חברות אלו משווקות עד היום באמצעות פרסומת חופשית בכלי התקשורת במדינות רבות.
בסקרים שנערכו בישראל בשנות החמישים התברר שכ-90% מהאמהות הניקו בחודש הראשון לאחר הלידה ו-60% המשיכו להניק גם בחודש השישי לחיי התינוק. בשנות השישים והשבעים היתה ירידה בשיעור ההנקה, בעיקר בקרב השכבות הסוציואקונומית הבינונית והנמוכה. תופעה זו מיוחסת לשיפור המצב הכלכלי ולהגדלת ההיצע והזמינות של תמ"ל.
ממצאי סקר לאומי, שערך משרד הבריאות בשנים 1981-1979, מעידים כי כ-80% מהנשים היהודיות וכמעט 100% מהנשים הלא יהודיות החלו בהנקה בבתי החולים לאחר הלידה. אולם, רק 7% מהנשים היהודיות המשיכו להניק עד הגיע התינוק לגיל חצי שנה. במחקר משנת 1988, בו נבדק אופי ההנקה בקרב נשים מוסלמיות בכפרים בצפון הארץ, התברר כי 43% מהן המשיכו להניק לאחר שלתינוק מלאו 6 חודשים; מבין הנשים המוסלמיות, שלא הניקו את תינוקותיהן עד גיל 6 חודשים, 46% החלו להזין את התינוק מבקבוק כבר בהיותו צעיר מגיל 4 חודשים. בסקר שנערך באזור חדרה בראשית שנות התשעים, נמצא שכ-94% מהנשים הערביות וכ-84% מהנשים היהודיות הניקו במשך החודש הראשון לאחר הלידה.
בהיעדר מידע לאומי עדכני על שכיחות ומשך ההנקה בישראל, ביצע משרד הבריאות (המחלקה לתזונה בשיתוף עם המרכז הלאומי לבקרת מחלות) את סקר ההנקה הלאומי הראשון תוך הגדרת "הנקה" לעומת "הנקה בלעדית" ואיסוף מידע לגבי המזון המשלים שניתן יחד עם ההנקה או עם תום ההנקה. המידע נאסף באמצעות סקר טלפוני שנערך בין ינואר 2000 לבין פברואר 2001, כשנה וחצי לאחר הלידה, בקרב 1033 נשים (619 יהודיות ו-414 ערביות) שילדו בין נובמבר 1998 למאי 1999. בסקר נאסף מידע על שיעור, משך ואופי ההנקה בישראל. כמו כן, נאספו נתונים על הידע, העמדות ומקורות המידע והתמיכה בנושא תזונת תינוקות והנקה. מהממצאים התברר, כי 87% מכלל האמהות החלו להניק את תינוקותיהן לאחר הלידה (85% מן היהודיות ו-90% מהערביות). משך ההנקה הממוצע (בלעדי וחלקי) בקרב היהודיות כ-26 שבועות ובקרב הערביות, כ-37 שבועות. משך ההנקה הבלעדית הממוצע (ללא תוספת מזון, משקאות ומים) בקרב היהודיות כ-12 שבועות ובקרב הערביות כ-8 שבועות. בתום החודש השישי לחיי התינוק, 15% בלבד מהאמהות (18% מהיהודיות ו-7% מהערביות) עדיין הניקו הנקה בלעדית.
נשים שהגדירו עצמן כדתיות או דתיות מאוד (הן היהודיות והן הערביות) החלו להניק לאחר הלידה בשיעור גבוה מאלו שהגדירו עצמן כחילוניות או מסורתיות. ככל שעלה מספר שנות לימוד האם, כן עלה שיעור ההנקה בקרב היהודיות וירד בקרב הערביות.
מעקב משנות החמישים, השישים ומשנת 1995 אחר שיעור ההנקה בארצות הברית מצביע על עלייה מתמדת בשיעורי ההנקה. בשנת 1998 החלו 64% מהאמהות להניק בבתי החולים, 29% הניקו בגיל שישה חודשים ו-16% הניקו עדיין בגיל שנה. שיעורי הנקה נמוכים מאלה נצפו בנשים אפרו-אמריקאיות, היספניות ונשים ממעמד סוציואקונומי נמוך. הנתונים על שיעורי ההנקה בארצות הברית נאספו לצורכי שיווק על ידי חברת Ross Laboratories, חברה המייצרת תמ"ל. לכן, יתכן ששיעורי ההנקה בפועל נמוכים מאלה, בעיקר מפני שתינוק יונק הוגדר על ידי החברה כתינוק שינק או ניזון מחלב-אם לפחות פעם אחת לפני שחרורו מבית החולים. לחברה המייצרת תמ"ל יש ענין להציג שיעור הנקה גבוה, כדי להקטין את הלחץ הציבורי לעידוד ההנקה. ממצאי סקר לאומי משנת 2000 מצביעים על כך ש-68% מבין היולדות החלו להניק בבית החולים, השיעור הגבוה ביותר שדווח עד אז. הדיווח מעיד על עלייה בשיעור המניקות ממוצא אפרו-אמריקאי והיספני. בשנת 2002, לפי נתוני חברת Ross Laboratories, שיעור ההנקה בבית החולים היה 70%, ו-33% מהאמהות הניקו עדיין בהגיע התינוק לגיל חצי שנה.
בסקוטלנד הניקו בשנת 1998 42% מהנשים את תינוקן כשהיה בן שבוע. באיטליה בשנת 1995 היו שיעורי ההנקה 85% לאחר הלידה, 42% בגיל שלושה חודשים ו-19% בגיל חצי שנה. בחלק ממדינות המערב, כגון אוסטרליה, קנדה, וארצות הברית, וגם בסין בהן מתקיים מסע פרסום נרחב לגבי יתרונות ההנקה והוחל ביוזמה נמרצת של בית חולים ידידותי לתינוק, עלו שיעורי ההנקה. בשבדיה שיעורי ההנקה גבוהים ומאז שנת 1990 מתחילות להניק בבית החולים 98% מהנשים ו-80% מהן מניקות בהגיע התינוק לגיל ששה חודשים.
הרכב חלב-אם, חלב בקר (תחומי נתונים ממקורות שונים) ותמ"ל מוכן (תחומי נתונים מתכשירים שונים)
| רכיב תזונה | חלב אם | בקר | תמ"ל |
| אנרגיה, קק"ל לדציליטר | 75-67 | 76-69 | 65-69 |
| . |
ג לדציליטר | ||
| חומר יבש חלבון קזאין חלבוני מי גבינה (whey) אלבומין הסרום אלפה-לקטאלבומין לקטופרין IgA IgG ביתא-לקטאלבומין ליזוזים (אנזים) חנקן ממקור לא חלבוני חומצות אמינו חופשיות טאורין פחמימות לקטוז אוליגוסוכרים חומצה סיאלית שומן שומן רווי שומן חד בלתי רווי שומן רב בלתי רווי פוספוליפידים כולסטרול סידן זרחן נתרן אשלגן מגניון |
12.4 1.3-1.02 0.4-0.2 0.7-0.2 0.05 0.3-0.2 0.2 0.200-0.100 0.001 0 0.05-0.04 0.03 0.032 0.0043-0.0037 7.7-6.8 7.3-6.7 1.2-0.5 0.06-0.03 4.5-3.9 1.80 1.60 0.45 0.04 0.01400 0.033-0.032 0.014-0.009 0.017-0.012 0.059-0.051 0.0045-0.003 |
16-12 4.3-3.2 2.5 1.0-0.7 0.03 0.1 עקבות 0.003 0.060 0.36-0.30 עקבות 0.03 0.007 0.0013 5.3-4.7 4.2-4.6 0.100-0.005 0.02 4.5-2.5 2.00 0.90 0.12 0.04 0.01000 0.140-0.100 0.095-0.090 0.090-0.040 0.170-0.140 0.013-0.010 |
13 1.7-1.5 1.3-0.6 0.9-0.27 לא מפורט לא מפורט לא מפורט לא מפורט לא מפורט לא מפורט לא מפורט לא מפורט 0.015-0.008 0.0084-0.0045 7.5-7.0 7.5-7.3 לא מפורט לא מפורט 3.7-3.5 1.55 1.29 0.75-0.68 לא מפורט 0.00100-0.00027 0.58-0.040 0.041-0.030 0.021-0.016 0.080-0.050 0.007-0.004 |
| . |
מיקרוג לדציליטר | ||
| ברזל אבץ מנגן נחושת ויטמין A |
75-30 170-140 26 52 75-20 |
עקבות עד 50 400-380 4-3 11 80-30 |
1200-460 500-400 60-50 50-40 200-60 |
|
להנקה יתרונות |
תזונתיים, בריאותיים, התפתחותיים, פסיכולוגיים וכלכליים לתינוק, לאם, למשפחה ולחברה - וקיימות ראיות מבוססות ליתרונות אלה.
יתרונות ההנקה לתינוק - היתרון הראשון במעלה הוא תזונתי. תינוקות בריאים צורכים בממוצע בין 450 לבין 800 מיליליטר חלב ליום במשך ארבעה עד חמישה החודשים הראשונים לחייהם. חלב-אם מכיל את כל רכיבי התזונה החיוניים ומותאם לשלב ההתפתחותי של מערכת העיכול של התינוק. הרכב חלב האם דינמי ומשתנה תוך כדי ההנקה ובמשכה. בנוסף, חלב האם מכיל אנזימי עיכול של שומנים ופחמימות, אשר מפצים חלקית על אי יכולתו של לבלב הילוד להפריש אנזימים אלה. חלב האם מכיל גם את חומצות השומן אומגה-3 (חיוניות להתפתחות מערכת העצבים המרכזית, חדות הראיה וההתפתחות השכלית) וחומצת האמינו טאורין (חיונית להתפתחות המוח והעיניים).
גורמי ההגנה בחלב אם ותחלואת תינוקות - החלב הוא "רקמה חיה", המכילה, בנוסף לרכיבי התזונה החיוניים, גם גורם גדילה, נוגדי זיהומים ורכיבים שטרם זוהו. בחלב אם מצויים מרכיבים חלבוניים רבים המהווים גורמי הגנה, ביניהם לקטופרין, אימונוגלובולינים, מערכת המשלים, ליזוזים, Bile salt stimulated lipase וגורם ביפידוס (Bifidus factor). בנוסף, זוהו גורמים אנטי-נגיפיים שאינם נוגדנים. חומצות שומן בלתי רוויות חופשיות ומונוגליצרידים גורמים לאינאקטיבציה של מגוון רחב של נגיפים (כולל Herpes simplex ו-וירוס השפעת). נגיפים אלה הם בעלי מעטפת, והאינאקטיבציה נגרמת על ידי קריעת מעטפת הנגיפים.
מערכת העיכול של תינוק הניזון מחלב-אם מכילה כמויות גדולות של Lactobacillus bifidus, חיידק ידידותי המונע התפתחות אורגניזמים גורמי מחלות. גדילת החיידק מוגברת באמצעות גורם ביפידוס הייחודי לחלב-האם ומורכב מפולימר של סוכרים שונים (לקטוז, גלקטוז, פוקוז, N-acetyl glucosamine, וחומצה סיאלית N-acetyl neuraminic acid). נוגדני האם למחלות מועברים לתינוק בחלב ומצמצמים את הדבקותו במחלות. חלב האם מכיל תאים שמרביתם (80%) תאים בולעניים (macrophages) הפועלים כנגד חיידקים, פטריות ונגיפים במערכת העיכול של התינוק. חלב-אם, שהתינוק יונק היישר מהשד, הוא סטרילי ולא מזוהם על ידי מים או בקבוקים. הנקה בלעדית במשך ששת החודשים הראשונים קשורה בירידה בהארעות שלשולים, זיהומים בדרכי הנשימה, אשפוזים בגלל זיהומים בדרכי הנשימה וזיהומים באוזן התיכונה ובדרכי השתן. בתינוקות שינקו עד גיל חודשיים בלבד שכיחים הזיהומים באוזן התיכונה פי שלושה מאשר באלה שינקו עד גיל שישה חודשים. הזיהום באוזן התיכונה מהווה בעיה מרכזית בחיי התינוק, והעדות לכך שעלות הטיפול בדלקת באוזן התיכונה בארצות הברית בתינוקות שאינם יונקים גבוהה מ-660 מיליון דולר בשנה. מכאן שההנקה מפחיתה את העומס על מערך הבריאות.
ההנקה מגינה בפני התפתחות אלרגיות ואסתמה ומקטינה את שכיחות המחלות האוטואימוניות (מחלת קרון – Crohn's disease ודלקת כיבית של המעי הגס – ulcerative colitis) בילדים שהוזנו באמצעות הנקה בינקותם. במתבגרים שנולדו פגים והוזנו באמצעות הנקה נמצאו מדדי סיכון נמוכים למחלות לב וכלי דם (לחץ דם וכולסטרול) מאשר באלה שהוזנו בתמ"ל. שיעור עודף משקל בקרב ילדים אמריקאים לבנים בני 4 היה הגבוה ביותר באלה שלא ינקו כלל או שינקו פחות מחודש.
שכיחות הסוכרת התלויה באינסולין, סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים), קטנה בתינוקות שינקו לעומת תינוקות שהוזנו בתמ"ל. הוצעו שני הסברים לתופעה. ההסבר האחד מקורו בהשפעה המגינה של חלב האם על המערכת החיסונית והשני בהשפעה השלילית של חלבוני חלב הפרה.
הסיכון להתפתחות עודף משקל קטן בד בבד עם משך ההנקה. אחד המנגנונים האפשריים של ההשפעה המיטיבה של הנקה הוא יכולת הוויסות של צריכת האנרגיה על ידי התינוק בגלל יכולת תקשור טובה עם האם בהשוואה לתינוקות המוזנים מבקבוק. באופן כללי צריכת האנרגיה והחלבון בתינוקות יונקים נמוכה משל תינוקות המוזנים מבקבוק. הסבר אחר למניעת התפתחות עודף משקל בתנוקות המוזנים בהנקה טמון באי הצטברות שומן עודפת (הגורמת להתפתחות תאי שומן) כמו זו הנוצרת בתינוקות המוזנים מבקבוק. הצטברות השומן נגרמת בהשפעת הרמה הגבוהה של האינסולין הנפרש בתגובה לשיעור הגבוה של החלבון בתמ"ל.
במפגש השנתי של האגודות הפדיאטריות בסן-פרנציסקו במאי 2004, דיווחו חוקרים מבית החולים לילדים בסינסינטי שבארצות הברית כי מצאו בחלב אם ריכוזים גבוהים יחסית של אדיפונקטין. מכאן, ריכוזו הגבוה יחסית בחלב האם עשוי להוות את הסיבה לסיכון הקטן להשמנה בתינוקות המוזנים בחלב אם בהשוואה לאלה המוזנים בתמ"ל. בנוסף, הוכחה גם נוכחות לפטין (ראו מדור זה, גליליאו 77) בחלב האם. הלפטין הורמון הפעיל בוויסות שומן הגוף.
חלב האם גם מקטין את שכיחות תסמונת "המוות בעריסה". לפי נתוני סקר לאומי בארצות הברית, אילו כל האמהות היו מיניקות היו נמנעים 1.8 מקרי מוות ל-10,000 לידות חי. בחלב-אם חומרים משככי כאב, אנדורפינים, המרגיעים את התינוק הבוכה בשל כאבים או מסיבות אחרות. תינוקות אשר הוזנו בחלב אם התפתחותם הקוגניטיבית גבוהה משל תינוקות שחיו בסביבה ואווירה דומה והוזנו בתמ"ל.
יתרונות ההנקה לאם - תהליך היניקה חשוב מאוד בשלב שלאחר הלידה, מכיוון שבמהלכו מופרש ההורמון אוקסיטוצין, המסייע לכיווץ הרחם ולהקטנת הדימום. ההנקה מעכבת ביוץ ועל ידי כך מפחיתה את הסיכוי להריון כל עוד נמשכת ההנקה. חידלון הווסת בתקופת ההנקה שכיח בנשים המיניקות בלעדית ובכך מסייע להשגת מרווחים בין הלידות; ואולם ההנקה אינה משמשת תחליף בטוח לאמצעי מניעה. בשל ההוצאה האנרגטית הגבוהה לייצור החלב, מסייעת ההנקה לירידה במשקל. ההנקה היא בבחינת חיסכון כלכלי, כי חלב-אם זול מכל תחליפיו. חלב-אם זמין בכל עת ואינו דורש הכנה מיוחדת כמו הכנת תמ"ל. ההנקה מקטינה את הסינון לסרטן השד, לסרטן השחלות, לאוסטאופורוזיס ולשברים בירך בתקופה שלאחר חדלון הווסת.
בין יתרונות ההנקה חשוב היתרון של יצירת קשר בלתי אמצעי בין האם לתינוקה, וההנקה מהווה את הביטוי הראשוני להורות. בעת המגע בין האם לתינוק מיד לאחר הלידה כשהתינוק מונח על בטנה, מופרשים הורמונים "אמהיים", הפרולקטין, המביא ליצור החלב בשד, והאוקסיטוצין הגורם לכיווץ הרחם ובנוסף משפיע על רגשותיה של האם וקושר אותה לתינוק.
| רכיב תזונה | חלב אם | בקר | תמ"ל |
| . |
מיקרוג לדציליטר | ||
| ויטמין D ויטמין E תיאמין (B1) ריבופלבין (B2) ויטמין B6 ויטמין C ניאצין חומצה פנטותנית ביוטין ויטמין B12 חומצה פולית כולין |
0.10-0.03 |
0.10-0.01 70-10 44-40 180-160 40-10 עקבות עד 1800 110-80 360-310 3.5-2 0.44-0.36 5 24000-18000 |
1.00-0.06 1700-800 70-45 130-60 100-30 8000-7000 800-270 600-300 3.0-1.4 0.20-0.09 10-6 10000-5000 |
| . |
שיעור חומצות אמינו מהחלבון, % | ||
| % ציסטאין מחלבון % תריאונין מחלבון |
1.9 4.5 |
0.9 1.3 |
2.1 2.45 |
|
המאמץ הגלובלי לקידום ההנקה |
בשנות השבעים, בעקבות השיווק האגרסיבי של החברות מייצרות התמ"ל בעולם, הוכרז חרם בינלאומי על מוצרי "נסטלה" (החברה המובילה בייצור תמ"ל) והוחל בדיון מאסיבי בנושאי ההנקה. במוסדות הבריאות הבינלאומיים הוחלט על פיתוח קוד בינלאומי לבקרה על שיווק בלתי הולם של תמ"ל ומוצרים אחרים המתיימרים להחליף את חלב האם. במאי, 1981, החליטה עצרת הבריאות העולמית, על אימוץ ה"קוד הבינלאומי לשווק תמ"ל" (הקוד).
הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל:
* איסור פרסום תמ"ל המופנה אל משפחות היולדות.
* איסור מתן דוגמיות או תמ"ל למערך הבריאות.
* איסור קידום מוצרי תמ"ל במערך הבריאות.
* איסור קיום מגע בין צוותי שיווק תמ"ל לבין האמהות.
* איסור מתן מתנות או דוגמיות לעובדי הבריאות.
* איסור שימוש בתמליל, תמונה או ציור המציגים את התמ"ל בצורה אידיאלית, כולל תמונות תינוקות על תווית הסימון של המוצר.
* המידע לעובדי מערך הבריאות חייב להיות מדעי ועובדתי בלבד.
* כל מידע על הזנה מלאכותית, כולל זה שעל התווית, חייב להסביר את יתרונות ההנקה ואת העלות והסיכונים הכרוכים בהזנה מלאכותית.
* איסור שיווק מוצרים שאינם מתאימים לתינוקות.
* כל המוצרים חייבים להיות באיכות גבוהה ומותאמים לתנאי הסביבה של כל ארץ וארץ.
בהצבעה זאת, 118 מדינות תמכו בהחלטה וארצות הברית, על פי הנחיית הנשיא רייגן, התנגדה. חלפו 13 שנים ובשנת 1994, בעקבות פעילות לוביסטית של אירגונים ומומחים רבים, חתם הנשיא קלינטון על התיקון שאישר את הקוד. בשנת 1997 נמנו בעולם 16 מדינות שהושגה בהן היענות מלאה לקוד על ידי חקיקת חוקים לאכיפתו. במדינות רבות, דוגמת ישראל, נורבגיה וספרד היתה היענות חלקית בלבד ונקבעו בהן מספר תקנות או חוקים למניעת תרומות או שימוש בתמ"ל בבתי חולים. במדינות אחרות, וביניהן ארצות הברית, הרפובליקה האפריקאית המרכזית, צ'אד, קרואטיה, אסטוניה, קזחסטן, מולדובה, רומניה וסומליה, לא נקבעו כל תקנות ליישום הקוד. יישום הקוד בארץ לוקה בחסר. באמצעי התקשורת על כל רבדיה מופעל פרסום אגרסיבי. התמ"ל מוענק כשי ליולדת ומחולק במחלקות יילודים. חברות התמ"ל מחלקות חומר הסברה, פרסום ומתנות ליולדות ולאמהות לאחר הלידה. במסגרת הקהילתית, ניתנים למוסדות בריאות דוגמיות בכמויות גדולות, מענקי השתתפות בנסיעות לכנסים וארגון כנסים, אשר כולם מיועדים לקידום מוצרי התמ"ל.
|
בית חולים ידידותי לתינוק |
במפגש של קובעי מדיניות של WHO/UNICEF בשנת 1990 ב-Spedale degli Innocenti שבפירנצה, בהשתתפות חלק מהמדינות התומכות בהנקה, הוחלט לאמץ את הצהרת אינוצ'נטי (Innocenti Declaration) שנועדה להגן, לקדם ולתמוך בהנקה. במפגש הוכרז שכיעד גלובלי למען בריאות ותזונה אופטימליים של האם והתינוק, יש לאפשר לנשים להניק באופן בלעדי במשך 4 עד 6 חודשים ולהמשיך ולהניק עד גיל שנתיים ויותר בתוספת השלמת מזונות. זוהו ארבעה יעדים להשגה עד שנת 1995 על ידי כל אחת מהממשלות: 1. מינוי מתאם הנקה לאומי ומועצה לאומית להנקה; 2. הבטחת יישום "עשרת הצעדים להנקה מוצלחת" על ידי כל בתי החולים; 3. פעילות לתמיכה בקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל; 4. חקיקת ואכיפת מערך תחיקתי להגן על זכויות ההנקה של נשים עובדות.
ההצהרה נתמכת על ידי ארגון הבריאות העולמי ועל ידי UNICEF. ארגון הבריאות העולמי בשיתוף עם UNICEF פועלים משנת 1991 לעידוד ההנקה באמצעות "בית חולים ידידותי לתינוק", BFHI (Baby Friendly Hospital Initiative). בית חולים שזוכה למותג BFHI עומד בתקנים ובהנחיות שסוכמו ב"עשרת הצעדים להנקה מוצלחת".
עשרת הצעדים להנקה מוצלחת
* קיום מדיניות כתובה המועברת באופן שגרתי לצוות הבריאות.
* אימון כל עובדי הבריאות בכישורים הנדרשים ליישום המדיניות.
* ידוע כל הנשים ההרות על יתרונות וניהול ההנקה.
* סיוע לאמהות להחל בהנקה תוך שעה מהלידה.
* הנחיית האמהות איך להניק ואיך לשמר את ההנקה, גם במקרים שיש להפרידן מהתינוק.
* הימנעות ממתן כל מזון או משקה ליילוד, פרט לחלב-אם, אלא אם נקבע הצורך בכך על ידי רופא.
* שימוש בביות משותף לאם ולתינוק כדי לאפשר לאם ולתינוק להיות בצוותא 24 שעות ביממה.
* עידוד הנקה על פי דרישה.
* הימנעות ממתן מוצצים לתינוקות יונקים.
* ארגון קבוצות תמיכה בנשים מניקות והפניית אמהות אליהן עם שחרורן מבית החולים.
ומכאן שעל בית החולים לשלם מחיר שוק לכל התמ"ל ומוצרי הזנת תינוקות שבשימושו ואסור לקבלם בחינם או בהנחה משמעותית. בישראל אין כיום בתי חולים ידידותיים לתינוק. אולם בשנים האחרונות חל שיפור לקראת יישום "עשרת הצעדים להנקה מוצלחת" במספר בתי חולים. השיפור חל, כנראה בגלל דרישת הציבור, העלייה במודעות הרפואית לחשיבות ההנקה, תמיכת ארגוני נשים ושילוב "יועצות הנקה". שתי התוכניות לעידוד ההנקה המצויות בתהליך פיתוח הן: יישום הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל ותחרות לתואר "בית חולים ידידותי לתינוק". משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל הצטרפו לארגונים בינלאומיים ולאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המכירים בחשיבות ההנקה ומגדירים אותה כ"ההזנה המיטבית לתינוק". המלצתם, הנקה בלעדית (ללא תוספת כל מזון או משקה) עד תום החודש השישי לחיי התינוק והנקה בתוספת מזון מהחודש השביעי ועד גיל שנה ויותר.
תינוקות יונקים אינם זקוקים לתוספת נוזלים או מזון. הגשת מזונות משלימים חשובה מתום החודש השישי לחיי התינוק הן להתפתחותו הגופנית והקוגניטיבית והן למניעת אנמיה מחוסר ברזל.
התוויות-הנגד להנקה מעטות וכוללות: תינוקות לאמהות נשאיות או חולות ב-HIV או חולות שחפת פעילה; מספר תרופות המחייבות הפסקת הנקה (לדוגמה, תרופות ציטוטוקסיות או מדכאות המערכת החיסונית ומלחי זהב). כמעט כל תרופה עוברת מדם האם לחלבה, אך לרוב ריכוז התרופה בחלב 1 עד 2% בלבד מהריכוז בדם.
|
הסגל הרפואי והפרה-רפואי וההנקה |
הניסיון בעולם מלמד כי ידע, עמדות ומיומנויות של העוסקים במקצועות הבריאות (רופאים, אחיות, דיאטניות) חשובים לקידום ההנקה. לרוב, הצוות הרפואי חסר מיומנויות לאיתור בעיות וקשיים של אימהות מיניקות וחסר ידע כיצד להתמודד עם הבעיות הכרוכות בהתמדה בהנקה.
בארץ, במרבית בתי הספר לרפואה ולסיעוד, לא נכללת ההנקה בתוכנית הלימודים. במקרים המועטים בהם מוזכר הנושא, כל שמאוזכר הוא הרכב חלב האם בהשוואה לחלב פרה או תמ"ל.
השוואת הגדילה של התינוק היונק אל "תו התקן" המוטעה של תינוק המוזן על ידי תמ"ל גורמת לא פעם לאם לחדול מהנקה. תבנית הגדילה והרכב הגוף של היונק שונים מאלה הניזונים מתמ"ל. תינוק היונק בלעדית, גדילתו מהירה בחודשים הראשונים ובהמשך איטית בהשוואה לאחוזונים המקובלים כיום (המבוססים במידה רבה על אוכלוסיות של תינוקות שמוזנים בתמ"ל). לכן, משקל התינוק לאחר גיל שלושה חודשים עלול להיראות כנחות בהערכה לפי עקומות הגדילה המקובלות כיום. במחקר שבוצע בארצות הברית, שבו נבדקו 107 מתמחים ברפואת ילדים, נמצא שרק 5% היו מודעים לתבנית הגדילה המואטת של תינוקות יונקים לעומת אלה המוזנים בתמ"ל.
הצלחת ההנקה תלויה תמיד בזמינות שירותים מתאימים ובאי חשיפה לדרכי הזנה חלופיות. ביות, או הלנת התינוק עם אימו במשך 24 שעות ביממה הוכח כמקדם הנקה. שימוש מוקדם בבקבוקים ובמוצצים עלול להפריע לביסוס ההנקה הן על ידי הפחתת כושר היניקה של התינוק והן על ידי הפחתת גירוי השד לייצור חלב. הגשת מזונות אחרים (מים, מי סוכר, חליטות ותה או תמ"ל), הוכחה כמדכאת הנקה.
כדי לקדם את המודעות להנקה בין עובדי מקצועות הבריאות יש להדריך וליישם את עקרונות הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל ולהפעיל בית חולים ידידותי לתינוק. על כל הרופאים המטפלים בתינוקות בשנת חייהם הראשונה, או אלה המלמדים את נושאי בריאות התינוק, לדעת לפרטים את כל הקשור לפיזיולוגיה ולטכניקות של ההנקה. כל המטפלים אמורים להיות מסוגלים לדון בנושאים הרלוונטיים ולנהל את הטיפול בבעיות השונות. נושאי ההנקה חייבים להיכלל בלימודי הרפואה, הסיעוד והתזונה. רופאי הילדים והמשפחה צריכים לקדם את ההנקה במסגרות הקהילתיות בהן הם עובדים, להכיר את הדעות הקדומות והטעויות השכיחות בכל הקשור לתזונת תינוקות וגדילתם. עליהם להבין את חשיבות ואופן שאיבת החלב במקרים בהם האם שבה לעבודתה. על הסגל הרפואי להכיר את מערך התמיכה בנשים מיניקות בקהילה ולהפנות למערך התמיכה את אלו הבוחרות בכך.
כל אשה צריכה להיות מסוגלת לבצע החלטה מודעת וחופשית לגבי הדרך בה היא בוחרת להזין את תינוקה. חלק מהנשים מחליטות שלא להניק. יש אפוא לכבד את זכות האם לבחור בדרך זאת ולסייע לה בבחירת ההזנה העדיפה לתינוקה. במקרים בהם האם נוטלת תרופות, על הרופא המטפל לבחון היטב את התרופה ולהימנע מהפסקת הנקה שלא לצורך. תינוק שאינו רגוע או שאינו גדל כהלכה צריך להיבדק על ידי רופא שמכיר ויודע את ההבדלים באופי גדילת תינוק יונק ושאינו יונק.
קידום ההנקה נתקל במחסומים רבים, כמו התייחסות המשפחה והקהילה והעדר מודלים לחיקוי. הנקה אינה תמיד פעולה פשוטה וחלק מהאמהות זקוקות לסיוע. התפישה ש"אין מספיק חלב" גורמת פעמים רבות להפסקת ההנקה, גם כאשר התינוק מתפתח כשורה. תופעה זו שכיחה בעיקר בששת השבועות הראשונים לחיי התינוק (תקופה המאופיינת, בדרך כלל, באי-שקט מצד התינוק), לפני ביסוס הרגלי ההזנה והשינה. בשנים האחרונות פועלים משרד הבריאות וחלק מקופות החולים להכשרת צוותי אחיות ודיאטניות בריאות-הציבור כ-"יועצות הנקה". כיום, עם ההכרה הגוברת של אירגוני הרופאים, ארגוני הבריאות והממשלות, נקרית הזדמנות לרופאי הילדים ולעוסקים במקצועות הבריאות ללמוד, להכיר ולהוביל את מערך הטיפול בהנקה לקראת ביסוס ההנקה המוצלחת לשם קידום בריאות הילוד והאם.
|
מונחים הנקה בלעדית - ללא תוספת מזון, משקאות ומים. |
לקריאה נוספת
Wickes IG. A history of infant feeding. Part I. Primitive peoples: ancient works: Renaissance writers. Arch Dis Child 1953;28:151-158; 416-422
Goldman AS, Ham Pong AJ, Goldblum RM. Host defenses: development and maternal contributions. AdvPediatr 1985;32;71-100.
Burby L. 101 reasons to breasfeed your child. http://www.promom.org/101/index.html
קראו עוד:
מה שאת אוכלת הוא יונק
שביל החלב
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |