רב סעדיה, מהפכן ושמרן

מילות המפתח: רס"ג, לוח שנה, ישיבות, יהדות בבל
הידיעות העיקריות על מהלך חייו של רב סעידה גאון והתפקיד שמלא בפולמוס על לוח השנה שהתחולל בשנים 923-921 בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל. רב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק הזה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. בשנת 928 נתמנה לראש ישיבת סורא אך מעמדו כראש הישיבה היה שנוי במחלוקת. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן

מילות המפתח: פרשנות המקרא, רס"ג, יהדות בבל
רב סעדיה גאון חולל שינויים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל. הוא חיבר מונוגרפיות בתחומי הלכה שונים, עסק בפרשנות המקרא וכתב חיבורים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. הוא חולל מהפכה גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות והטביע את חותמו על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה. /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת

מילות המפתח: רס"ג, מסורת יהודית, יהדות בבל
רעיון ה"מסורת" בחיים הדתיים ובאופן כללי ממלא תפקיד מרכזי בחשיבתו של רס"ג. מצד אחד היה רב סעדיה חדשן ואף מהפכן בלתי נלאה אך מצד שני, כל הכלים החדשים שהשתמש בהם נועדו לשרת מטרה אחת נעלה: הגנה על המסורת היהודית הרבנית.  /למידע מלא...

רב סעדיה, מהפכן ושמרן: תכונות אופייניות של כתיבתו

מילות המפתח: רס"ג, ספרות תורנית, יהדות בבל
בחיבוריו של רב סעדיה גאון יש חידושים רבים שהוא יצר, למשל הצגת תוכן העניינים ומספור הפרקים, כתיבת הקדמה, שהייתה מקובלת בספרות המוסלמית אבל לא בספרות היהודית שעד זמנו וריבוי הפנים בכל אחת מיצירותיו. כמעט את כל חיבוריו ההגותיים, הפרשנים והבלשניים כתב בערבית ואילו בשירה השתמש בעברית. /למידע מלא...

נידוי אל תוך הקהילה

מילות המפתח: ארגון קהילה, נידוי, תלמוד בבלי. מועד קטן
המאמר עוסק בסוגיות הראשונות בפרק 'ואלו מגלחין' במסכת מועד קטן. הסוגיות דנות בהפרשתם מן הציבור של שלושה אישים: האבל, המצורע והמנודה. המאמר משווה בין דיני ה'נידוי' השונים של שלושת האישים, ועומד על מטרת נידויו של המנודה: שינוי נורמות ההתנהגות, תוך רצון להבטיח שהמנודה לא ייצא מחוץ לקהילה. /למידע מלא...

מילות המפתח: ימי הביניים, ארגון קהילה, היסטוריה של עם ישראל, חרם היישוב
תיאור הסיבות השונות שניתנו במחקר ל'חזקת היישוב', התקנה  שבאה להגביל את הזכות להתיישב במקום מסוים: הרצון למנוע תחרות כלכלית, הרצון לשמור על אופיו של היישוב ועל המסגרת הקהילתית והגנה על הקהילה מפני התערבות השלטונות. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית

מילות המפתח: חורבן בית שני, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל
על התרחבות התפוצה היהודית לאחר חורבן הבית השני. במיוחד עולה מעמדה של היהדות בבבל ומוסדות ההנהגה שלה. אולם, עד לסוף המאה ה- 4, ובמידה מסוימת אף במאה ה- 5 וה- 6, היישוב היהודי בארץ - ישראל שומר על מעמדו. /למידע מלא...

הקהילה היהודית באשכנז בימי הביניים : בין פרטיקולריזם ל'כלל ישראל'

מילות המפתח: ימי הביניים, ארגון קהילה
פרופ' גרוסמן חולק על הצגת הקהילה באשכנז כהתגשמות של תפיסה קולקטיבית המעמידה בראש את טובת הכלל על חשבון טובת הפרט. לטענתו בחינה מדוקדקת של המגמות ושל המעשים בחיי הקהילות מלמדת על קיומה של מגמה פרטיקולריסטית מובהקת במאות ה- 10 וה- 11 בניגוד למגמה בארצות האסלאם.  /למידע מלא...